בחמ"ל בגבול ירדן בתקופת מלחמת ההתשה יושב על משמרתו סמל מבצעים, וממתין לטלפון מאביו. מי שהוא מכנה אמו השלישית מאושפזת בבית-חולים, ובכל רגע הוא עתיד לקבל הודעה על מותה. בהיותו כבן אחת-עשרה התייתם מאמו הראשונה, אביו נישא בשנית ובשלישית, וכעת, כשהוא כבן תשע-עשרה, הוא עתיד להתייתם שוב מן האשה שאליה נקשר. הדריכות הכרוכה בתפקידו, ההמתנה לבשורה, העייפות הנופלת עליו, והחום הכבד השורר בבקעת הירדן, כל אלה חוברים לטשטוש האופף אותו, ואופף את הספר כולו.

בסמוך לבסיס הצבאי חופר הארכיאולוג שטיינמיץ, אובססיבי לעצמות האדם הקדמון. בטבריה יושב העיתונאי צביקה, שעבר לשם מתל-אביב אחרי גירושיו, מתקשר תכופות לבסיס כדי להשיג כותרת, והוזה על שכנתו המטופלת בתינוק ונשואה לאסיר. בקיבוץ הסמוך מתגורר הלפרין, המעדיף את הלבד שלו על פני החברותא הקיבוצית, נחשד בהומוסקסואליות, ומהווה מושא לתשוקתה של אלמנה מקומית. בצריף העזוב מולו מתיישב, על פי הזמנתו, מתנדב שבדי ברוך כשרונות טכניים, שהופך למרכז חייו. החיילת נורית, ששוכבת עם כולם, חולמת על נישואין עם שימון, נהג המח"ט, שמצדו הוגה בתרנגולות שבמשק הוריו. במלון בטבריה מתגוררת אשתו של קצין או"ם, שנמצא בשליחות במדינה שכנה, בעוד היא מנהלת קשר מיני עם המח"ט. כל אלה כרוכים יחדיו, אך מתנהלים איש לנפשו, כשהמתח הבטחוני והחום המערפל מתיכים את סיפוריהם לסאגה מבעבעת, על סף הסוריאליזם.

חווית הקריאה שלי בספר היתה אף היא מתעתעת. אולי מכיוון שציפיתי ליצירה דוגמת "מזכרת אהבה" ו"הי, אתם שם למעלה!" שהערכתי מאוד, התקשיתי להתחבר ל"חדר מלחמה" השונה מהם מאוד. סיימתי, סגרתי, והנחתי שאשכח. אבל מספר ימים אחר-כך הוא עדיין הדהד, כמה מן הדמויות עדיין ביקשו שאהרהר בהן, והחום עדיין טישטש למרות מזג האויר הסגרירי. אז קראתי בו שוב, והפעם מצאתי את יחודו, את הסיפורים הנפרדים בתוך התערובת, ואת החיבורים הקושרים אותם יחדיו.

בהחלט מומלץ.

כתר

1990