"קונדראקי ואני סוכני כאוס. בכל אשר נפנה נותיר אחרינו שובל של הרס ורעל, ואחר כך נימלט, כאשר אנחנו סומכים על הגורל שלא יפגיש אותנו שוב עם זה. ואז, כשאותו גורל מתהפך ומפגיש אותנו פנים מול פנים עם מה שעשינו, איך נגיב? נסגיר את עצמנו וככה זה פשוט יסתדר? לא. נייצר עוד הרס, עוד תוהו ובוהו, בניסיון מקושקש לסדר את הכול, לכפר על עוונותינו, ונתחזה לגיבורים בשעה שהאמת היא שאנחנו ממש לא ראויים לכפרה"
המספר, שידוע בכינויו "סוכן 17" הוא רוצח בשירות סוכנויות הביון. המפעיל שלו, האדם היחיד שמכיר את מספר הטלפון שלו, מתקשר אליו עם תיאור המשימה, והסוכן יוצא לדרך בלי לשאול שאלות. הוא מניח שיש סיבה טובה לחיסול שעליו לבצע, עקוב מדם ואכזרי ככל שהוא עלול להיות. מצפונו אינו מציק לו. "נכון, אני הורג אנשים, אבל ניתן לטעון שזה מגיע לפחות לרובם. אם הם לא ממש במשחק, הרי שהם סמוכים אליו".
בכל רגע נתון פועל בעולם רק סוכן אחד מסוגו. כשהסוכן פורש מפעילות, מסיבות טבעיות או לא, הבא בתור נכנס לפעולה. סוכן 16 – זה שהוזכר למעלה בשם קונדראקי – היה חריג. הוא בחר לפרוש בשיאו, ונעלם כליל מן הרדאר. במפתיע, אחרי שתי משימות שבוצעו בהצלחה בברלין, אם כי גרמו לו לתהות על משמעותן, סוכן 17 מצטווה למצוא את קודמו ולהרוג אותו. הרצף הזה של שלוש משימות מעוררות תמיהה גורם לו לראשונה לפקפק במה שעומד מאחורי עבודתו. אבל הוראה היא הוראה, והוא יוצא למרדף אחר הסוכן החמקמק.
ג'ון בראונלו, כך נראה לי, כתב את הספר במחשבה על הסרט שאולי יעובד על בסיסו. הרבה אקשן, עבודת מוח מעניינת, שורות מחץ, חוש הומור, מאמצים הרואיים ודבקות במטרה למרות אכזריות היריבים ולמרות פגיעות גופניות שהיו מחסלות כל אדם אחר אבל בסרטים הן איכשהו פחות קטלניות. קצת סיפורים על ילדות קשה, קמצוץ אהבה, שתי דמויות נשיות חזקות, ואחווה גברית בלתי צפויה, מוסיפים אף הם ל"קולנועיות" של הספר. צורת הכתיבה הזו עושה אותו מאוד דינמי, מושך לקריאה, כמעט ויזואלי. בהחלט כתיבה מוצלחת.
אבל מה שתורם לספר ערך מוסף הוא הרקע הפוליטי שלו. סוכן 17 מבין בשלב מסוים שכל החוטים הפרומים מובילים אל אירן, אם כי לא מה שעולה על הדעת אוטומטית על רקע ארועי השנים האחרונות, והוא מבקר קשות את מדיניות החוץ הגלובלית של ארצות הברית. "ייתכן שיש איזו מזימה איראנית. מוכן להאמין עליהם. אבל לא בגלל זה ארצות הברית רוצה לפלוש. ארצות הברית רוצה לפלוש כי היא רוצה לפלוש […] תהא הסיבה אשר תהא, לא היתה להם הוכחה. ובלי הוכחה לכוונות של איראן, לא היתה דרך לקבץ את הקואליציה הבינלאומית שלה הם זקוקים. מאז הפיאסקו עם הנשק להשמדה המונית בעיראק שתודלק על ידי המופע האבסורדי של קולין פאוול באו"ם בשנת 2003, המילה של ארצות הברית לבדה כבר לא הספיקה. התשובה היתה פשוטה: לייצר את ההוכחה הדרושה, בצירוף מקור מספיק אמין שגם בעלי הברית היותר חשדנים לא יטילו בו ספק". האם סוכן 17 הוא רק פיון במשחק השחמט הגלובלי המורכב שארצות הברית משחקת כדי להשיג את מטרותיה, מוצדקות או לא? ומה חטא סוכן 16 שנגזר עליו לפתע מוות על ידי שולחיו? תשובות לשאלות אלה, ולכמה שאלות נוספות שצצות במהלך הדרך, נמצאות בספר.
ג'ון ברואנלו מיטיב לתאר את הקרביים האפלים מורטי העצבים של עולם הביון, "עולם שמבוסס על בוגדנות" כהגדרתו של סוכן 17. אפשר להתווכח עם הניתוח המדיני שלו, אפשר להטיל ספק בכושר ההישרדות של גיבוריו, אבל כך או כך התוצאה היא ספר קריא מאוד, מותח ומהנה לא רק לחובבי הסוגה.
Seventeen – John Brownlow
פן וידיעות ספרים
2026 (2022)
תרגום מאנגלית: יואב כ"ץ
