זהו סיפורו של גֶד, קוסם שנולד בשם דוּני ונודע בכינוי נץ. כבר כשהיה ילד התגלה כוחו לעשות שימוש במילות כישוף, והוא נשלח ללמוד בבית הספר לקוסמים. חייו כנער כריזמטי, פרוע במידה רבה, דומיננטי ועליז, השתנו כשבשל יריבות עם תלמיד אחר התרברב שיש בכוחו לזמן רוחות של מתים. הצל שחדר לעולם בשל הזימון הפך לאויבו, ליריבו המר המבקש להשמידו. גֶד, שהפך לגבר צעיר קודר, פחות בטוח בכוחו וזהיר יותר בבואו להשתמש בו, נדרש למצוא דרך להשתלט על הצל בטרם יגבר עליו וינצל את נצחונו כדי לזרוע רוע בעולם.
כפי שכתבה הילית חמו מאיר בדבר המו"לית בפתח הספר, ניתן לקרוא אותו כספר הרפתקאות ללא רבדים נוספים. ככזה הוא סיפור התבגרות רווי אקשן, שבו הגיבור הטוב יוצא למאבק חסר פשרות ברוע כדי להציל את העולם, סיפור כתוב בחן, מותח כדבעי, מציג דמויות נעימות, ומספק חווית קריאה מהנה. אפשר, לחילופין או במשולב, למצוא בו משמעות.
לדעתי, המשמעות, ובעצם כמה מהן, מצויה שם ממש על פני השטח ובלתי אפשרי להחמיץ אותה. "אל לך לשנות ולו דבר אחד, לא אבן, גם לא גרגיר חול, בלי לדעת מה הטוב ומה הרע שיחולל המעשה הזה. העולם מצוי באיזון, בשיווי משקל. כוחות ההתמרה והזימון של קוסם עלולים לטלטל את שיווי המשקל הזה", אומר החונך של גֶד לתלמידו הצעיר. כשהוא מעט מבוגר יותר, גֶד מביע את אותו רעיון ומוסיף, "זאת אני יודע: הכוחות העתיקים של הארץ לא נועדו לשימושם של בני האדם. הם מעולם לא ניתנו לנו, ואנחנו רק נשתמש בהם לזרוע חורבן. בכלי משחית אי-אפשר אלא להשחית". באשר להתמודדות עם הצל, הוא מקבל עצה לא לתת ליריבו לנהל אותו, אלא לצאת מולו ולהתמודד עם הסכנה כדי לשלוט בה: "אם תמשיך לברוח, בכל פעם שתברח, תיתקל בסכנה וברוע, כי הוא מניע אותך והוא בוחר לאן תלך. עליך לבחור בעצמך. עליך לחפש את הדבר שמחפש אותך. עליך לצוד את הצייד". הסופרת מביעה בתוך הסיפור את תפיסתה אודות איזון קוסמי, מבקשת שיקול דעת מכל אדם, ובוודאי ממי שביכולתו לשנות סדרי בראשית, ומבקשת למצוא את כוחו של כל אדם בתוכו, מתוך עצמו.
מיהו אותו הצל, ומדוע הוא רודף את גֶד? "זהו צל יוהרתך, צל בורותך, הצל שאתה מטיל", אומר לגֶד מורו, ורומז על הקשר הבלתי ניתק בין האיש וצלו, הצד החיובי באדם והצד השלילי שבו, כוחות מנוגדים ומשלימים המצויים במאבק מתמיד. העימות הבלתי נמנע בין גֶד והצל עתיד לעצור את הקונפליקט וליצור את השלם. מוטיב חוזר בספר הוא חשיבות השם שניתן לאדם, השם האמיתי, לא זה שניתן לו בלידתו, והעובדה שמי שיודע את שמו האמיתי של אדם למעשה מחזיק בידיו את חייו. מכיוון שהשם מייצג את המהות הפנימית האמיתית של האדם, כשגֶד והצל יאמרו יחדיו זה את שמו של זה, הם יכירו בשלמות זה את זה, וישיבו על מכונו את האיזון שהופר.
אורסולה לה גווין התבקשה לכתוב ספר לנוער, והתוצאה היא יצירה למבוגרים ולנוער גם יחד, סיפור כתוב היטב, מאוכלס בדמויות אמינות ומעניינות, קצבי אך מהורהר, ונעים עד מאוד לקריאה. תומר בן אהרון תרגם יפה, כרגיל, והספר מומלץ בהחלט.
A Wizard of Earthsea – Ursula K. Le Guin
הכורסא
2024 (1968)
תרגום מאנגלית: תומר בן אהרון