הרולטיסט / מירצ'ה קרטרסקו

%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%9c%d7%98%d7%99%d7%a1%d7%98

"הרולטיסט" מסופר מפיו של סופר מזדקן, על סף מותו. מדובר בסופר מצליח, נערץ על רבים, אך לא על עצמו. הוא אהב את ספרו הראשון, וכשלא הצליח לכתוב ספרים נוספים מסוגו, וויתר על המאמץ, והחל להתאים את יצירתו להעדפות הקהל. הרולטיסט, מכר של הסופר מילדות, הידרדר לפשע ולעוני, והחל להתעשר לאחר שזכה בהימורים ברולטה רוסית.

לכאורה מדובר בשתי דמויות נפרדות, שהקשר ביניהן מתבטא רק בנוכחותו של הסופר במאורות הימורים בכמה מן הארועים בהם סיכן הרולטיסט את חייו. למעשה, סיפורו של הרולטיסט משליך על זה של הסופר בדרך ההנגדה. הסופר הגיע ליעודו בגיל צעיר, ומשם רק דשדש. הרולטיסט הגיע לשפל באותו שלב, ומשם מצא את יעודו. המצליחן הרים ידים, המפסידן הימר והרוויח. הסופר, שאמור להיות מרוצה מהצלחתו, אדיש לנוכח פני המוות, הרולטיסט, השם נפשו בכפו, חרד מאפשרות מותו.

לצד שתי הדמויות הללו מתואר בסיפור צד שלישי, אולי שולי יותר, אבל הכרחי, ושלא כהנגדה העלילתית, הוא דווקא משותף לסופר ולמהמר. מדובר בקהל, גם קהל הקוראים, שלמעשה מכתיב את יצירתו של הסופר, וגם קהל הצופים ברולטיסט. בעוד הרולטיסט מעלה את ההימור מכדור אחד בתוף האקדח לחמישה כדורים, הקהל הצופה בו הולך וגדל.

אפילו הגברת העדינה ביותר באולם לא הסיטה את עיניה, שבנצנוצן הסגול אפשר היה לקרוא את התשוקה הסוטה לראות את מה שרק מעטות זכו לשמוע: הגולגולת המתפצפצת כקליפת ביצה והחומר הלא ברור הנוזלי של המוח ניתז על שולי שמלותיהן.

"הרולטיסט" – יצירה תמציתית ובלתי שגרתית – הוא החלק הראשון מחמישה של הנובלה "נוסטלגיה". לא ברור לי למה לא תורגמה הנובלה במלואה.

לסיפור מצורפות שתי תוספות, המתיחסות לשני הפנים של הספר, הרולטה והספרות: "רולטה רוסית" מאת ג'ורג' סירדז בתרגומו של יהונתן דיין – זהו הסיפור שטבע את המונח שבשמו, ו"מצב התרבות", ראיון עם הסופר דמיאן טברובסקי בתרגומה של סוניה ברשילון.

 

Ruletistul – Mircea Cărtărescu

תשע נשמות

2016 (1989)

תרגום מרומנית: אנמרי בארטפלד

אגדת סליפי הולו / וושינגטון אירווינג

654-204b

"אגדת סליפי הולו" היא סיפור קצר שראה אור לראשונה ב-1820. למרות אופיה הקליל של העלילה כדאי לקרוא אותה בתשומת לב, גם כדי להתענג על השפה, וגם משום שבכל משפט מסתתרות להן עקיצות ופארודיות, שהן אלה שהופכות את הסיפור לכזה שלמרות קרוב למאתים השנים שחלפו מכתיבתו לא נס ליחו.

בעמק קטן, בשולי הציוויליזציה האמריקאית המתפתחת, שוכנת קהילה מנומנמת.

"אין כל ספק שהמקום עוד מוסיף ומתקיים תחת שרביטו של כוח כשפים האוחז בלחשיו בדעתם של האנשים הטובים וגורם להם להתהלך מתוך חלימה בהקיץ. הם מחזיקים בשלל מינים של אמונות פלאים, נתונים להזיות ולחזיונות, לעתים קרובות רואים מראות משונים ושומעים מנגינות וקולות מן האויר".

בתוך שלל הרוחות והכשפים מרחף גם צל הרפאים של הפרש בלי ראש. האמונה הרווחת היא שחייל נקבר באזור ללא ראשו, ובלילות הגוף מגיח מן הקבר, עולה על סוסו, ויוצא לחפש את הראש האבוד.

לעיירה מגיע המורה איכבוד קריין (=עגור), איש גבוה ורזה, נוקשה, גרגרן, חי על חשבונם של אחרים, ובעיקר שטוף אמונות תפלות ופחדן. הוא מנסה לכבוש את ליבה של נערה עשירה, לא ברור אם משום שאכן נשאה חן בעיניו או בשל כספה – מן הסתם בשל שתי הסיבות יחדיו. יריבו העיקרי בתחרות על אהבתה הוא הבריון המקומי. כיצד הוכרע הענין, ומה היה חלקו של הפרש בלי ראש בהכרעה? אתם מוזמנים לקרוא וליהנות.

בשורה התחתונה: תענוג

הטקסט המלא באנגלית

The Legend of Sleepy Hollow – Washington Irving

אבן חושן

2014 (1820)

תרגום מאנגלית: יהונתן דיין