כותרת משנה: סיפורן של 100 נשים יהודיות אמיצות
פעם, מזמן, אי-אז בילדותי, אהבתי ספרים שהציגו דמויות גדולות מהחיים. אלה יכלו להיות מלחינים בספר אחד או מגלי עולם בספר אחר, תיאורם יכול היה לכלול את קורות חייהם בקיצור או להתמקד בארוע מכונן. כך או כך, היה בהם משהו מעורר השראה. נזכרתי בספרים הללו כשקראתי את "חוצפה גירלס", שכפי שכותרת המשנה שלו מעידה עליו הוא מתמקד בדמויותיהן של נשים יהודיות.
הספר, לטעמי, יכול להתאים לילדים, פחות למבוגרים. לכל אחת מן הדמויות מוקדש פחות מעמוד אחד, שסוקר בקצרה את חייהן ואת פועלן על רקע התקופה בה חיו, ומסתיים בציטוט מדברים שאמרו או שנאמרו עליהן. כדי לעורר סקרנות, וגם גאווה שבטית, בקרב ילדים, יכול להיות שזה מספיק. לקוראת המבוגרת שאני – לא. הכתיבה תמציתית מדי, המסר – הנשים הללו הן מה שהן בזכות יהדותן – פשטני מדי, התוכן צבוע באופן בולט מדי בתפיסת העולם של הכותבות, והבחירות תמוהות במקרים רבים מדי.
את הרשימה המלאה של הדמויות אפשר למצוא באתר הספר. הרשימה כוללת נשים מתקופת התנ"ך, החל בארבע האמהות, ועד ימינו אלה. הנשים מגיעות ממדינות שונות, מרקע שונה, ומפגינות תכונות יחודיות בתחומים שבין חיי ההלכה למדע, בין פעילות התנדבותית ויצירתיות, ועוד. חלק מן הבחירות גרמו לי להרים גבה, לא משום שהנשים אינן ראויות להערכה, אלא משום שהקשר בין פעילותן ל"אומץ" המוזכר בכותרת המשנה אינו קיים בעצם. אבל ניחא, אולי ניתן להסתפק במסקנה שנשים יכולות לעשות הכל.
לא אזכיר כאן את כל הדמויות, אבל אציין שלוש מתוך אלה שמשכו את תשומת לבי, וחיפשתי מידע נוסף אודותן.
ג'ודי פלד קאר, יהודיה קנדית, פעלה במשך כעשרים וחמש שנים, החל משנות השבעים, להצלת יהודי סוריה. חייהם של למעלה משלושת-אלפים יהודים ניצלו בזכות פועלה.
ז'יזל ברקה, יהודיה תוניסאית, הסתירה את יהדותה ושירתה כאחות בצלב האדום בצרפת בתקופת הכיבוש. תחת מסווה זה סייעה לשבויים להמלט מן המחנות בהם נכלאו.
אמי נתר, יהודיה גרמניה, נמשכה למתמטיקה ולפיזיקה, אך נאלצה כל חייה להלחם במגבלות שהוטלו על נשים שביקשו ללמוד או לקבל משרה ההולמת את כישוריהן. למרות זאת הפכה לאחת המתמטיקאים הבולטים של תקופתה, ועבדה לצדם של הילברט ואיינשטיין.
הספר, המעוצב במתכונת אלבומית, מציג את דיוקנותיהן של הנשים, כפי שצוירו על יד שתים-עשרה אמניות יהודיות מרחבי העולם.
אנקדוטה ספרותית לסיום: אחת הנשים המוצגות בספר היא אליזה דייויס, שזכתה להכלל ברשימה משום ששלחה מכתב לצ'רלס דיקנס, ובו מחתה על ייצוגו של פייגין היהודי ב"אוליבר טוויסט". כתוצאה ממכתבה, החל מפרק 39 של הספר, שפורסם בהמשכים, פייגין אינו קרוי עוד "היהודי".
Chutzpah Girls – Julie Esther Silverstein & Tamar Schlossberg Pruwer
קורן
2026 (2024)
תרגום מאנגלית: ירדן גרינספן