הווארד פאסט הוא מהסופרים החביבים עלי. הוא לא סופר גדול, לדעתי, אבל נעים לקרוא אותו, והנושאים עליהם הוא בוחר לכתוב מעשירים ומעניינים. כמה דוגמאות: "אחי גיבורי התהילה" עוסק בחשמונאים, "נתיב החרות" הוא סיפור הגזענות נוסח הקו-קלוקס-קלן, "המהגרים" והמשכיו מביאים את סיפור כור ההיתוך האמריקאי, "הגבול האחרון" (ספר מצוין) מספר על שבט אינדיאני שנהדף מאדמתו, וכן הלאה. "טורקמדה" עוסק, כמובן, בראש האינקויזיציה הספרדית. הוא שלח אותי לאינטרנט לרענן את זכרוני בנושא, והוא נאמן להיסטוריה, ובכך דייני.

אני כותבת עליו בעיקר בגלל התרגום. יונתן רטוש הפך את הספר לכר ניסוי בשפה העברית, הן בבחירת מבנה משפטים לא שגרתי, והן במילים שאינן ידועות גם למיטיבי קרוא. פה ושם הקל על הקורא בעזרת ניקוד מסייע, אבל פעמים רבות נאלצתי לשוב ולקרוא משפטים שלמים בנסיון למצוא את ההקשר בין המילים הלא ידועות. והיו מילים, אני מודה, שפשוט לא הבנתי.

הטקסט כולו מחזיק פחות מ-140 עמודים. נוספו להם בסוף הספר 7 עמודים נוספים של מה שכונה "תמליל". וכך הוא מסביר: "מילון מונחים – מהם מצויים, מהם מובאים כהצעה – שאינם שגורים למדי בציבור הכללי, או שהם משובשים בפי הקהל, אם בדיוק צורתם ואם בדיוק הוראתם, או שעדיין מרבים להשתמש בלועזיותיהם".

הנה שתי דוגמאות למשפטים אופיניים:

מעולם לא הצליח בזאת תומם, ובעת האחרונה עשה זאת בתדיר פחות.

אתה חושב שאתה מחמיא לי? כל זכר מגונדר, מהדס בספרד עושה בהמחאה למלכה שלו.

והנה כמה מן המילים ב"תמליל":

בשבוש (בחיריק תחת ה-ב` הראשונה) – דבר ביש, מקרה ביש, השתבשות

זודד – מבשר רע, אומר רע, אות לרעה

משאי (בקובוץ תחת ה-מ`) – אוביקטיבי

ניץ – ציד עופות בעזרת נצים מאולפים לכך

רגשה  (בקובוץ תחת ה-ר`) – אמוציה

הספר ראה אור בעברית לראשונה ב-1967. אני מניחה ש"נאום הסנגוריה" בזכות התרגום יתייחס לעובדה שהספרות העברית היתה צעירה למדי ועדיין בשלב הניסוי היצירתי. הקטגור, שסבור שנאמנות המתרגם צריכה להיות נתונה בראש ובראשונה לטקסט המקורי, מוכן לקבל את הנסיבות המקלות 

הספר ראה אור שנית ב-1988.

Torquemada – Howard Fast

הוצאת הדר

1967 (1966)

תרגום מאנגלית: יונתן רטוש