אני לא קוראת ספרים שמקוטלגים תחת הסוגה הגשמה עצמית / העצמה / הכר את עצמך וכדומה. "פגישה עם החיים" הוא בעצם ספר שכזה, אבל הוא כתוב בחן ובהומור, ומספר סיפור נעים לקריאה, כך שהמסרים חומקים מתחת לרדאר, אם כי אינם חומקים מן התודעה. רק ברבע העמוד האחרון אפשר למצוא סוג של נאום קצר עם הנחיות לחיים, אבל עד לשם זהו פשוט ספר כיפי.

לוסי היא רווקה על סף גיל שלושים. כמעט שלוש שנים לפני התרחשות העלילה החבר שלה עזב אותה. בהסכמה הדדית הם החליטו לספר לחבריהם שהיא זו שעזבה אותו, ומכאן לוסי הלכה והסתבכה בפקעת של שקרים, פוטרה מעבודתה וספרה שהתפטרה, עזבה את דירתה לטובת דירת סטודיו צפופה, שאליה היא לא מכניסה איש, מצאה עבודה חדשה תוך זיוף פרטים בסעיף הכישורים בקורות חייה, ובסך הכל הזניחה את עצמה. ג'ון לנון כתב באחד משיריו "החיים הם מה שקורה לך כשאתה עסוק בעריכת תכניות אחרות", וזה מה שמתרחש אצל לוסי. נדמה כאילו היא וחייה מתנהלים בנפרד. בני משפחתה מחליטים להתערב, ומארגנים לה פגישה עם החיים, שמתגלים בדמות בחור דוחה למדי. ברגע הראשון חשבתי שהרעיון מטופש, אבל די מהר הלכתי ונכבשתי לדינמיקה שביניהם.

כדרכם של ספרים שכאלה, לוסי תמצא את עצמה, ותשכין שלום בין נפשה המסוכסכת למציאות חייה. בדרך היא תעבור תהפוכות נפשיות, כמה משברים, תגלה מחדש את קרוביה ואת חבריה, תעשה כמה החלטות מטופשות וכמה החלטות טובות, ותצליח להשתחרר מרשת השקרים שטוותה.

הספר משעשע, אפילו מצחיק לפעמים, ובו זמנית נוגע ללב. למרות שזהו ספר עם אג'נדה, הוא לגמרי לא דידקטי. הקריאה זורמת, ולמרות הפשטנות היחסית של הדמויות הן משורטטות די במדויק וקל להבין אותן.

The Time of My Life – Cecelia Ahern

הוצאת כנרת זמורה ביתן

2013 (1990)

תרגום מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי