המסר של הספר ברור: כשאתם זקוקים לסיוע נפשי, בידקו היטב בידי מי אתם מפקידים את עצמכם. הזהרו משרלטנים. את המסר הזה אפשר להבין כבר בעמודים הראשונים: דוד, טיפוס עלוב, מכריז על עצמו כמטפל. רות, אלמנה מטופלת בשני ילדים, חשה מצוקה. דוד פותח אתר מושקע באינטרנט, רות מוצאת אותו שם. הנזק רק ממתין להזדמנות להתרחש, והוא מתרחש. מכאן ואילך הספר מדשדש. דוד הולך ומתמחה במבטים ממגנטים ובדיבורי ממבו-ג'מבו רוחניים. רות שופכת בפניו את ליבה, ומבלבלת תלות עם התאהבות. היא מנסה ללא הצלחה להתנתק, הוא צד קורבנות נוספים. נדמה כאילו דברים מתרחשים, אבל זה בעצם שוב ושוב מאותו הדבר עצמו. ניתן היה להדק את העלילה לכלל נובלה קצרה, והיצירה היתה יוצאת נשכרת.

על פי הקרדיטים שעל הספר, הוא זכה לריבוי מטפלים (עריכה, עריכה נוספת, עריכה לשונית והגהה). ובכל זאת חמקו אל תוך הספר שגיאות תחביר ושגיאות כתיב, ולטעמי הוא סובל מכמה ליקויים סגנוניים: רות דוברת בלשון לא אמינה – אשה שאינה רגילה לשתף איש בחייה, לא תתבטא בשטף וברהיטות, ולפעמים בספרותיות, כמוה. גם הנטיה לתיאוריות יתר צרמה לי – היא רוטטת בכל איבריה כמו בתולה נרגשת שמתחננת אל ריבון העולמים שאהובה יחדור לתוכה סוף סוף ויתן לה לטעום כבר מן הפרי העסיסי הקורא לה לטרוף אותו.

למרות האמפטיה כלפי קורבנותיו של דוד, שמצליחה להבקיע אל פני השטח, ולמרות המסר החשוב, אני מתקשה להמליץ על הספר.

גלים

2015