
עמרי, נער כבן שבע-עשרה, תלמיד במגמת קולנוע, מתכנן ליצור סרט אודות קבוצת זקנים וזקנות, חברי מועדון ברידג'. אין לו מושג ברור מה הוא מבקש להשיג בסרט. כנער התוהה על משמעות החיים הוא יודע שהוא מחפש תשובה, רק לא ברור לו מהי השאלה בעצם.
"זה כאילו, כל מה שאני עושה, ובכל מקום שאני נמצא, אני חושב: זהו? אלה החיים? זה לא הגיוני! זה בטח מאחורי הקלעים או החזרות שלפני, והחיים האמיתיים בטוח קורים למישהו אחר במקום אחר, אבל אין לי מושג איפה החיים האלה, ובעיקר אני לא מבין איך לחיות אותם".
מרבית חברי המועדון שמחים לשתף אתו פעולה, ומתיצבים בזה אחר זה לענות על שאלות כמו "לאיזה רגע בחיים היית רוצה לחזור". היחידה שעומדת מנגד היא אירֵן, אשה בעלת נוכחות ובעלת תדמית של מתנשאת, שמתנהלת לפי ספר חוקים משל עצמה, ותמיד אומרת בדיוק את מה שהיא חושבת, ובכלל זה את דעתה על רעיון הסרט: "למקרה שלא שמתם לב, אנחנו זקנים. זאת אומרת שאין לנו הרבה זמן. אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים עם הזמן שלכם, אבל אני לא הולכת לבזבז אותו על הצגות. והכל, כולל זה, הצגות". אירן היא אשה אלגנטית, מקפידה על הופעה מושלמת, ילידת תוניס שלמרות שנים רבות בארץ עדיין משלבת ביטויים צרפתיים בשפתה, משדרת עוצמה, תמיד בשליטה. הקורא יגלה במהרה שהיא סובלת מלוקמיה, אותה היא מעדיפה לכנות אנמיה, שהיא מעדיפה ניתוק מכל אדם, שיחסיה עם בתה המסורה לה סובלים ממשקעי עבר, ושהקשר היציב היחיד בחייה הוא עם בנה שנהרג בהיותו בן עשרים.
לנוכח הכיוון הבנאלי שאליו מתפתח הסרט, אירן, שאינה מסוגלת לשמור את דעותיה לעצמה, מתפרצת לתוך דברי אחד המתראיינים ואומרת לעמרי: "אני אסביר לך למה השאלות שלך לא טובות". כעבור זמן מה היא מתרצה ומסכימה לומר לו מה עליו לשאול: מה זה אומר להיות אחר, של מי המבט שמלווה אותנו, ועל מה אף פעם אי אפשר לכפר. השאלות אולי נשמעות מעורפלות ותלושות, אך התשובות שאליהן יגיעו גיבורי הספר תהיינה ממוקדות, מבחינות בין עיקר לטפל. עמרי יוסיף בסיכומו של דבר שאלה מהותית נוספת.
לאחר שעמרי נקלע למשבר, הקשר בינו ובין אירן מעמיק. לא אכנס לפרטי שיחותיהם, בעיקר משום שצריך לעקוב אחרי מהלכן כדי לתפוס את המכלול, ואין די בליקוט ציטוטים. היחסים בין עמרי להוריו ולידידתו הקרובה כרמל, ואלה שבין אירן לבתה דניאל וליענקל'ה המחזר אחריה במועדון הברידג', הולכים ונחשפים ומעמיקים, ובשלב מאוחר יותר גם משתרגים אלה באלה, ולא ייעשה אתם צדק מלא אם יצומצמו למסגרת של סקירה. אומר רק שלכל קורא תשובותיו שלו, שאינן בהכרח אלה שבספר, אבל התהליך שעוברים אירן ועמרי משכנע, ובכל מקרה מגרה חשיבה.
הסיבה העיקרית שבגינה אני כותבת את הסקירה הזו היא סגנונו המרשים של הספר. העלילה מתרחשת בשני רבדים במקביל: רוב ההתרחשויות הן על פני השטח, אך במקביל וללא הרף מתנהלות שיחות בין אירן לבנה המת נמרוד, והן משתתפות באורח פעיל בהנעת העלילה, ומתפתחות בד בבד עם הקשרים בין הדמויות החיות. השילוב המושלם של שני הרבדים מקורי ומסקרן, והסופרת מוליכה את הסיפור באופן משכנע אל המפגש המלא ביניהם. הרבדים האלה, הדמויות המתוארות ברגישות, והתוכן המציב בפני הקורא אתגרי חשיבה, יוצרים יחדיו חווית קריאה מיוחדת.
ידיעות ספרים
2014