שישה סיפורים מרכיבים את "הפיקניק ומהומות אחרות". כמו בקובץ "לחתן את אמא", המאוחר יותר, גם כאן משולבים יחדיו סיפורים מן הסוג של "משפחתי וחיות אחרות" וסיפורים חוץ-משפחתיים. כל השישה מסופרים בגוף ראשון.

הסיפורים המשפחתיים – "הפיקניק" ו"הפלגת הבכורה" – הם המוצלחים ביותר בספר. לארי, מרגו, לזלי וג'רי מככבים בו, כבר כאנשים בוגרים, יחד עם אמם, שלמרות נסיונה רב השנים והאכזבות עדיין מנסה לייצר עבור משפחתה הכאוטית מסגרת כלשהי ומצפה מצאצאיה להתנהגות נאותה. בסיפור הראשון היא מארגנת פיקניק קבלת פנים ללארי, ששב לאנגליה אחרי עשור של היעדרות, ומגייסת את בעלה של מרגו כנהג. בשני, המתרחש מאוחר יותר, והיא כבר בשנות השבעים לחייה, היא מצליחה לגרום לילדיה להצטרף אליה להפלגה מאיטליה ליוון. כרגיל, בשני המקרים כל מה שיכול להשתבש משתבש, והאחים אינם חדלים להקניט זה את זה, להתלונן, ולהשמיע שורות מחץ. שני הסיפורים מצחיקים עד דמעות.

ארבעה הסיפורים האחרים נחמדים, כתובים בחן, ומשעשעים למדי, למעט האחרון שהוא סיפור אימה. ב"חינוך יוקרתי" המספר מסתבך בעל כורחו בקנוניות של חברה ותיקה, בעודו מבקש לנפוש בשלווה בונציה. ב"האבלוק הזורע הרס" נוצר לו מוניטין שלילי בגלל השתקעותו בסדרת ספרים על הפסיכולוגיה של המין, אך במקביל פונים אליו אנשים נבוכים המבקשים להעזר בספרים. "איש מישלן" מתרחש בצרפת על רקע התשוקה לזכות בכוכב מישלן היוקרתי. "הכניסה" הוא, כאמור, סיפור אימה, ומסתבר שדארל החביב יודע להפחיד.

דארל מתאר יפה דמויות ונופים, מיטיב לברוא חיים במלים. בעיני הוא במיטבו כשהוא מספר על משפחתו ועל חוויותיו כזואולוג, או כשהוא מבקש להעביר מסר, כמו ב"ציפור הלעג".

מהנה.

The Picnic and Suchlike Pandemonium – Gerald Durrell

ספרית מעריב

1989 (1979)

תרגום מאנגלית: איילה בלאנדר