"המזוודה של גברת סינקלייר" הוא ספר הביכורים של לואיז וולטרס. על פניו זהו ספר מפתה חובבי ספרים וחובבי תעלומות משפחתיות-היסטוריות: רוברטה עובדת בחנות ספרים. היא ממיינת ספרים ישנים שמגיעים לחנות, מנקה אותם וקובעת את מחירם. יותר מכל היא אוהבת למצוא פריטים שנשכחו בין הדפים – פרחים, סימניות, פתקים, מכתבים. יום אחד מביא אביה לחנות ספרים מבית אמו, שעברה לדיור מוגן. בתוך אחד הספרים היא מוצאת מכתב מסבה אל סבתה, מכתב שתוכנו סותר את מה שרוברטה יודעת על משפחתה, וסקרנותה מתעוררת. הספר מתנהל במקביל בהווה, בו רוברטה מנסה לחקור את העבר, ובעבר בו מתנהלים חיי סבה וסבתה בתקופת מלחמת העולם השניה.
כאמור, על פניו זהו ספר מפתה ומסקרן, אך בפועל זהו ספר ביכורים עם חולשות של ספר שכזה: רצון להכיל יותר מן הנדרש, סתירות פנימיות, תפירה לא עדינה של העלילה, טכניקת כתיבה בולטת, ניסוחים מופרזים, מתח לא נחוץ. הנושא המרכזי בספר הוא האימהות, והוא זרוע סיפורי לידה, הריונות רצויים ולא רצויים והפלות. בשל הנטיה להעמיס, סיפורים כאלה צצים על כל צעד ושעל, ויש תחושה שהם שם רק בשביל לכלול את כל הדמויות תחת אותה דילמה. המתח בספר לא באמת מותח, כי כבר בשלב די מוקדם ברור מה באמת התרחש, והנסיון להסוות זאת אינו מוצלח. סיום הספר כמעט הוליוודי – הסבתא מספרת את סודה דקה לפני מותה. גם האהבה שרוברטה זוכה לה לקראת סיום היא בעלת אותו גוון מתקתק ובלתי משכנע. כל אלה ועוד ממסמסים את הפוטנציאל הגלום בעלילה.
בשורה התחתונה: אפשר לוותר.
Mrs Sinclair's suitcase – Louise Walters
כתר
2014 (2014)
תרגום מאנגלית: איריס ברעם
סקירות ספרים 