תגית: בואלם סנסל

בואלם סנסל, סופר אלג'יראי, מבקש להתריע מפני הסכנה הגלומה באיסלם ההולך ומקצין. הוא ממקם את עלילת סיפורו מספר עשורים אל תוך העתיד, לאחר מלחמה גרעינית שעשתה שמות בכדור הארץ. אַבּיסטאן, מדינה סגורה ומסוגרת באסיה, נשלטת על ידי טוטליטריות דתית, הנשענת על דת המזכירה, ולא במקרה, את האיסלם, בשילוב עם סממנים השאולים מן המשטר הקומוניסטי. תושבי המדינה שרויים בבערות ובעוני, שטופי מוח על ידי הממסד הדתי והשלטוני, מעריצים הערצה עיוורת את אַבּי, "הנציג", שליחו של יוֹלָה האל – "יולה גדול ואבּי נציגו". הם נתונים לפיקוח מתמיד, פיזית ומנטלית, אינם רשאים לעזוב את מקומם, נענשים בעונשים חמורים, בדרך-כלל הוצאה להורג באיצטדיון, בגין כל עבירה קלה, מגויסים למלחמות נגד אויב בלתי ידוע. אין להם מושג מה קדם לשנת 2084, השנה בה מבחינתם החלה ההיסטוריה. ככל הידוע להם, אביסטאן שולטת בכל כדור הארץ, ובטרדות היומיום אין להם פנאי לשאול נגד מי, אם כך, מתנהלות המלחמות הבלתי פוסקות.

לאַטי יש פנאי לשאלות. חולי שחפת מורחקים אל מבצר עתיק הרחק בהרים נידחים, שם מזג האויר הקר מרפא אותם, או הורג אותם. בשהותו הארוכה במקום, הרחק מהסביבה החברתית הלוחצת ומן המעקב המשטרתי, עולות במוחו מחשבות שלא נתן עליהן את הדעת קודם לכן. בשובו לביתו לאחר שהחלים הוא חובר אל ספקן אחר, והשניים מתחילים לחקור במופלא מהם. בחקירותיו יתוודע אַטי אל הכוחות המפעילים את מדינתו, אל השחיתות ואל השקר. הוא ילמד גם על ההיסטוריה של המאה העשרים, ויבין כיצד שימוש אלים באמונה יכול להחריב את האנושות.

אמנם סנסל צופה אל העתיד, אך ברור שחיציו מופנים אל ההווה. ההקצנה שהוא מתאר מאפיינת משטרים מסוימים גם היום, ובשם הדת והאמונה משולהבים מליוני בני אדם אל מלחמות קודש ואל מאבק עד מוות במי שאינם מקבלים עליהם את אמונתם. הסופר מבקש לעצור את התהליך בטרם יתדרדר אל אסון בלתי הפיך. הוא רואה בטוטליטריות הדתית את המשכה של הטוטליטריות המתוארת ב"1984" של אורוול, אולי מסוכנת ממנה. הספר גדוש אמירות ציניות וחדות על הכוח הנתון בידי מי שהופכים את אמונותיהם של בני האדם קרדום לחפור בו, ועל הניצול לרעה הנעשה בבערותם ובתמימותם של המאמינים. את שטיפת המוח שעובר הציבור מכנה הסופר "אונס בהסכמה", והנאנסים, באופן פרדוקסלי, חשים עצמם גדולים וחזקים יותר ככל שמחלישים אותם. קל מאוד במצבם זה לגייס אותם למלחמות קודש, שבכוחן להפוך מאמינים חסרי תועלת ואומללים למרטירים מהוללים ומועילים.

האם יש בכוחו של הספר לעצור את מה שנראה כמירוץ בלתי נמנע אל ההקצנה ואל האסון שבעקבותיה? בעיני הוא משכנע את המשוכנעים, ואין לו סיכוי לשנות עמדות של שטופי מוח. אולי יש בכוחו לעורר מודעות, להעלות שאלות אצל מאמינים מתונים, למנוע את הסלחנות התרבותית כלפי ההקצנה. אני עצמי מעדיפה את הישירות של דוברים כמו אייאן חירסי עלי על פני סיפור דיסטופי. יחד עם זאת, חשיבות תכניו אינה מוטלת בספק, וגם אם המסר הגדול לא יחלחל, יש בו די תתי-מסרים מעניינים. בהזדמנות זו כדאי לשוב ולהמליץ על ספרו הקודם, "הכפר של הגרמני", שהתריע אף הוא על סכנות האיסלאם הקיצוני.

2084La Fin du Monde – Boualem Sansal

כתר

2016 (2015)

תרגום מצרפתית: שירן בק

"הכפר של הגרמני" הוא ספר מגויס, והמסר שלו מטיל אימה: הוא משווה בין האיסלם הקיצוני והנאציזם, וקורא לדמוקרטיות המערביות לרסן את האיסלמיסטים (להבדיל מן המוסלמים), כי לדעתו ניצני השואה הבאה כבר כאן. למרות שברור כי הספר נכתב למטרה זו, המסר אינו בהכרח מאפיל על איכויותיו הספרותיות, והוא נקרא בנשימה עצורה.

בראיון סיפר הסופר, כי לפני כ-30 שנה הגיע באקראי לכפר נידח באלג'יריה, והופתע מחזותו יוצאת הדופן. התברר כי בראש הכפר עמד פושע מלחמה גרמני שהגיע לאלג`יריה בשנות ה-50, השתתף במלחמת העצמאות שלה, התאסלם, נישא למקומית, ומצא לעצמו מקלט הרחק במדבר. סנסל מיקם את האפיזודה הזו בלב ספרו. הוא "העניק" לגרמני שם – הנס שילר –  ושני בנים, שנשלחו לגדול ולהתחנך בצרפת – הבכור רשל (צירוף של רשיד והלמוט), צעיר רגיש ומצפוני, והצעיר מלריך (צירוף של מאלכ ואולריך), בחור מרדן ולוחמני. הגרמני הספרותי ורבים מבני הכפר נרצחים בימים העקובים מדם של מלחמת האזרחים האלג'יראית בשנות ה-90 של המאה הקודמת. רשל יוצא לאלגי'ריה לעלות על קברי הוריו, ומגלה מסמכים המספרים את סיפורו של האב, כימאי איש אס.אס. שמילא בשנות המלחמה תפקידים בשורה של מחנות ריכוז, ביניהם אושוויץ.

רשל הרגיש הופך אובססיבי לחקר השואה, ונוטל על עצמו את אשמת אביו. כשהנטל כבד מנשוא הוא מתאבד, ויומנו נמסר לידיו של מלריך, שעד אותה שעה לא היה מודע לגילוייו של רשל. מלריך הוא, כאמור, טיפוס שונה. הוא אינו מתייסר ברגשי אשמה, ובמקום לחקור את העבר הוא משליך על ההווה ועל העתיד. מלריך מתגורר בשכונת מהגרים, רובם מארצות מוסלמיות, והוא רואה יום יום איך שכונת המגורים שלו הופכת למקום מאיים, הנתון לשליטתם הבלעדית של אנשי דת קיצוניים ועושי דברם הבריונים. הוא משווה את האוירה בשכונה למחנה ריכוז (בהבדלים המתבקשים, כמובן), שבו מכתיבים לך כל היבט של חייך, והחריגים נענשים בחומרה. המקרה שהוא חוזר ומספר עליו הוא אודות אחת הנערות בשכונה שלא התלבשה לפי הקודים שהוכתבו לה, ונשרפה למוות.

יש בעייתיות ספרותית מסוימת ביצירת ההקשרים בין שלושת הנושאים המרכזיים של הספר – השואה, מלחמת האזרחים והאיסלם הקיצוני. גם הפקדת המסר המרכזי בידיו של פרחח פריזאי מחלישה אותו. אבל למרות החולשות והתפרים שלא תמיד משכנעים, הספר שוטף ומעניין, והאזהרה שסנסל משמיע צריכה להשמע.

בואלם סנסל הוא סופר אלג'יראי. ספריו מוחרמים בארצו, אבל למרות הסכנה המרחפת עליו הוא לא מוכן לעזוב, ולהפקיר את המדינה לידי הפונדמנטליסטים.

 Le Village de l`Allemand ou Le journal des frères Schiller – Boualem Sansal

הוצאת כנרת זמורה ביתן

2011

תרגום מצרפתית: רמה איילון