תגית: בלשנות

"התשוקה שיבינו אותנו היא קמאית. אנחנו מסמנים סימנים על הדף, מברברים רצפים של צלילים, ואז, באורח פלא, מסכימים בינינו שלשרבוטים ולהברות האלה יש משמעות, וכל זאת כדי שנוכל לגעת זה בזה באופן מדויק"

ואל, חוקרת ומרצה בתחום הבלשנות, חיה לבדה במסצ'וסטס, אחרי שבעלה עזב אותה, אביה עבר לבית אבות, ואחיה התאום אנדי התאבד בזמן ששהה בתחנת מחקר בגרינלנד. ואל סובלת מאגורפוביה, או במילותיה "חרדה: מהזן המשתק. אני כבולה לַמוּכר, לַבטוח, למה שנתפס בעיני כבטוח. אני מתפקדת כמו אדם נורמלי רק בקומץ מקומות: בדירה שלי, ברוב אתרי הקמפוס – חוץ מאצטדיון הפוטבול, יותר מדי שטח פתוח – במכולת, בבית האבות של אבי", ומייצבת את עצמה בקושי באמצעות כדורים ואלכוהול. מייל מווייאט, המנחה ושותף המחקר של אנדי, מספק לה את ההזדמנות, שבה היא מעוניינת בסתר לבה, וממנה היא חרדה עד כדי שיתוק, לחרוג מן המחנק של חייה. וייאט מספר לה סיפור בלתי ייאמן על ילדה שנמצאה קפואה בתוך קרחון, הופשרה ושבה לחיים, אבל לא ניתן לתקשר איתה משום ששפתה אינה מוכרת. כישורי הבלשנות של ואל נדרשים כדי להבין מיהי הילדה, ומבחינתו של ווייאט גם ובעיקר כדי להבין כיצד הפשרתה הפלאית עשויה לתרום לחקר האקלים שלו. אביה של ואל, שמשוכנע שווייאט אשם במותו של אנדי, וחושד אפילו שמדובר ברצח ולא בהתאבדות, דוחף בכל זאת את הבת היחידה שנותרה לו לצאת אל תחנת המחקר המבודדת, אולי מתוך תקווה שיעלה בידה לגלות מה באמת ארע שם. וואל, שחיה בצילם של האב המדען בעל השם, ושל אחיה המאני-דפרסיבי התוסס והמועדף, נענית.

אריקה פרנזיק מבקשת מהקורא להאמין שאשה עכברית, שמעולם לא עזבה את מסצ'וסטס, ושניחנה באפס כישורי הישרדות, מסוגלת למעשי הגבורה וההקרבה שאליהן מתגלגלת העלילה. בכך היא אינה חורגת בהרבה מן המתכונת של ספרי האדם האפור שנקלע לנסיבות קיצוניות ומתגלה כווריאציה של סופרמן. אני מאמינה שהיא לא מבקשת מהקורא להאמין שניתן להשיב לחיים אדם שקפא בקרח לאורך ימים ושנים, אלא בוחרת להשתמש בסיפור הפנטסטי הזה כדי להניע את העלילה. בהתעלם מאי הסבירויות הללו ומכמה קצוות פרומים לקראת הסיום, הספר סביר לסוגו. יש בו כמה אלמנטים מדעיים (כמו רוחות קטבטיות ופיטראקים שמניעים את המחקר של ווייאט), הווי דחוס ויוצא דופן של תחנת מחקר מבודדת, תיאורי נוף יפיפיים, מידע מעניין על שפות, מעט מידע על גרינלנד (למרות הבחירה של הסופרת בתיאוריה ספקולטיבית לשם המקום על פני תיאוריה מבוססת יותר), ילדה נוגעת ללב, מדען מרושע או שלא, התגברות על מגבלות של האישיות, וקצת מתח. תערובת נוחה לקריאה נטולת מאמץ.

Girl in Ice – Erica Ferencik

הכורסא

2023 (2022)

תרגום מאנגלית: תומר בן אהרון

ספרו של לורן בינה, " HHhHלמוח של הימלר קוראים היידריך", הרשים אותי בסגנונו המקורי, במעורבות העמוקה של הסופר בסיפור ההיסטורי, ברגש ששפע ממנו, ובהיקף הידע של הכותב. משום כך ציפיתי בסקרנות לספרים נוספים פרי עטו. "הפונקציה השביעית של השפה" נכתב אף הוא באותה יחודיות מלהיבה, ובכל זאת לא הצלחתי להתמיד בקריאה עד סופו.

ב-26 בפברואר 1980 יצא מבקר הספרות רולן בארת מפגישה עם פרנסואה מיטראן, שהיה אז מנהיג המפלגה הסוציאליסטית ומועמד לנשיאות. משאית פגעה בו כשחצה את הכביש, וחודש לאחר מכן נפטר בארת מפצעיו. לורן בינה פיתח עלילה בלשית סביב תאונה זו. כשמתגלה שתעודת הזהות של בארת נעלמה בעודו מוטל על הכביש, נכנסת המשטרה לתמונה. נסיונותיו של המפקח ז'אק באיאר לברר אם היו לבארת אויבים שחפצו במותו, מובילים אותו אל לבו של עולם הרוח הצרפתי ואל נבכי הפוליטיקה הצרפתית. הוא נוסע אל האוניברסיטה הנסיונית בוואנסן כדי ללמוד מעט על הסמיוטיקה, אחד מתחומי עיסוקו של בארת. באוניברסיטה הוא פוגש את המרצה סימון הרצוג, ומאלץ אותו להצטרף אליו בחקירת התאונה, שמתחילה להצטייר כנסיון רצח. באיאר, שמתהלך בעולם הספרות והפילוסופיה כסומא, נזקק להרצוג כ"מתורגמן". בארת, כך מתברר, הראה לפני מותו לאחד ממאהביו דף נייר שהכיל הסבר על הפונקציה השביעית של השפה, פונקציה נוספת לשש שטבע הבלשן רומן יאקובסון. יתכן שבדף זה טמון סוד הרצח, אם אכן היה זה רצח.

כפי שאולי אפשר להתרשם מן הפיסקה הקודמת, הספר שופע ידע בתחומים מעניינים. הבעיה, בעיני, היא בגודש. נדמה שכל סופר וכל פילוסוף בן התקופה נוכח בעלילה. הסיפור הבלשי, מרדפי מכוניות, רצח באמצעות מטריה מורעלת – כל אלה הם אמנם הציר הפורמלי של העלילה, אבל היחוד שלהם נובע מן ההקשרים התרבותיים, וככל שאני אוהבת ספרים ששולחים אותי ללמוד, מצאתי את עצמי מבלה יותר בחיפוש הֶקשֵרים אלה באמצעות האינטרנט מאשר בקריאת הספר. סביר להניח שלורן בינה כתב ספר מבריק, ואני קצת מקנאת במי שבקיא ברקע התרבותי וזוכה ליהנות מהניואנסים, אבל מבחינתי הוא כשל בהנגשתו, או אולי כיוון לקהל מצומצם שאיני נמנית אתו. אחרי כמאה עמודים התייגעתי ונטשתי.

La Septieme Fonction du Langage – Laurent Binet

כנרת זמורה ביתן

2018 (2015)

תרגום מצרפתית: ארז וולק