"כולם מבוגרים כאן" הוא סיפורה של משפחה בעיירה אמריקאית קטנה, כזו שבחודשי הקיץ מציפים אותה נופשים, ובשאר השנה היא מתנהלת לעצמה, מעט מנומנמת, די קופאת על שמריה, דוחה שינויים ואורבניזציה.
אם המשפחה היא אסטריד, אלמנה מזה שנים רבות, המקיימת בחשאי קשר זוגי עם ספרית מקומית. בנה הבכור אליוט מתגורר בעיירה עם אשתו ושני ילדיהם התאומים, קרוב פיזית, אך מבין שלושת הצאצאים הוא המרוחק ביותר נפשית. אליוט שאף להיות עורך-דין כאביו, אבל התגלגל לעסקי נדל"ן. ללא ידיעת אמו רכש נכס במרכז העיירה, והוא מתכנן להביא למקום עסקים גדולים ומודרניים. גם הבת פורטר נשארה במקום, ולקראת גיל ארבעים החליטה להפוך לאם יחידנית. היא מתחזקת קשר מיני עם מי שהיה בן זוגה לפני שנים רבות, ומפנטזת על גירושיו לטובתה. הבן הצעיר ניקי, הטיפוס ההופכי של אליוט כבד הראש, בודהיסט הנשוי לרקדנית צרפתיה ומכור למריחואנה, מתגורר הרחק משם. משלושתם ניקי הוא הבן המועדף, או כך לפחות חשים אחיו ואחותו. ססיליה, בתו של ניקי, הסתבכה עם בית ספרה, על לא עוול בכפה, ונשלחה על ידי הוריה לגור אצל סבתה.
הנושא המרכזי של הספר, כך נראה לי, הוא האחריות ההורית. אסטריד בעיקר שבה והופכת בנושא במחשבותיה, מנסה לחשוב מה יכלה לעשות טוב יותר. אליוט פחות או יותר פוחד מילדיו הפראים, ומותיר את הטיפול בהם בידי אשתו. פורטר תוהה אם היא עתידה להיות אם טובה, וניקי ואשתו מחפשים בדרך כלל את המוצא הקל, כמו הרחקת בתם והפקדתה בידי אסטריד. אם אסטריד מצטיירת כאחראית ואכפתית, באה סצנה אחת, שלא נדבקת בשום צורה לשאר העלילה, ובה אליוט מהרהר בחוויה מכוננת – שיחה בין הוריו שזלזלו בו באופן בוטה – וכל הסימפטיה שלי כלפיה, עד כמה שאפשר לרחוש סימפטיה לדמות שטוחה, התפוגגה.
נושא נוסף הוא קבלת השונה, החל מהחלטתה של פורטר ללדת ללא נישואים, דרך חשיפת הקשר של אסטריד עם בת זוגה, וכלה בטרנסג'דריות של אוגוסט/רובין, החבר היחיד של ססיליה בעיירה. בעיירה שמרנית, מסוג זו שבספר, אפשר היה לצפות לביקורת, לדחיה, להתחבטויות בעד ונגד, אבל הכתיבה של אמה שטראוב חפיפית מדי ושטחית מדי מכדי לייצג דילמות אמיתיות. למעט ילדה מרושעת אחת, מין מלכת כתה שכזו, העיירה כמעט מריעה לכל שינוי.
ויש גם מוות פתאומי של בת המקום, ממש מול עיניה של אסטריד, מוות שמהווה זרז למחשבות בנאליות על היותנו בני תמותה, על כך שהסוף יכול לבוא על כל אחד בחטף, ולכן יש להזדרז ולומר כל מה שיש לומר ולעשות כל מה שיש לעשות בטרם יכה.
וכך הולך לו הספר מקלישאה לקלישאה, קופץ בלי הצדקה בין זמנים, חוזר על עצמו לעייפה, ובסך הכל די דל.
לא הצלחתי להבין מדוע זכה דווקא ספר זה להיות מתורגם.
All Adults Here – Emma Straub
אריה ניר
2023 (2020)
תרגום מאנגלית: נעה בן פורת
סקירות ספרים 