תגית: כל השמות

"זה הנס שחוללה הלשכה הכללית למרשם תושבים, היא הפכה את החיים והמוות לסתם ניירות"

סניור ז'וזה הוא פקיד זוטר בלשכה הכללית למרשם תושבים. בַּמקום שבו נרשמים כל ארועי הלידה והמיתה, האנשים הם רק שם סתמי על נייר, כמו שם על מצבה בבית הקברות. ביומיום אפילו לשם עצמו אין משמעות, רק לתפקיד הרשמי או לתפקיד הארעי שממלא אדם בחייו של אדם אחר. בספר שנקרא "כל השמות", לסניור ז'וזה בלבד ניתן שם. כל האחרים מכונים על פי מקומם בחייו, בין אם מדובר במנהל הלשכה או בזו שמכונה "האשה מקומת הקרקע מימין". אפילו כשסניור ז'וזה יוצא אחוז דיבוק לחשוף את חייה של אשה אלמונית, שכרטיס הרישום שלה הגיע לידיו באקראי, הוא אינו מתייחס אליה בשמה אלא רק בכינוי "אלמונית", והוא יודע שאם ימצא אותה, ואם יחליט לדבר איתה, יצטרך להתחיל את ההיכרות איתה מאפס, כי מה שבניירות הוא אות יבשה.  

"כל השמות" הוא ספר על זהות ועל רמיסתה על ידי הסמכות, בין אם מדובר בשררה של הלשכה הכללית למרשם תושבים (שתמיד מוזכרת בשמה המלא, אף פעם לא סתם "הלשכה") על כלל האוכלוסיה, ובין אם מדובר בהיררכיה הנוקשה שבתוך השלכה, שבה הניתוק בין המעמדות השונים כל כך ברור ונוקשה עד כי התעניינותו של המנהל בבריאותו של עובד נחשבת ארוע מהפכני.

זהו גם ספר על בדידות ממאירה ועל היחיד בתוך המערכת הרומסת הזו. סניור ז'וזה, בראשית שנות החמישים לחייו, חי בדירה קטנה הצמודה לקיר האחורי של הלשכה. איש אינו מבקר, אבל נוכחותה של הלשכה מעבר לקיר דומיננטית, כמו שעבודתו בה היא חלק בלתי נפרד מזהותו. בדירה הקטנה, לבדו, סניור ז'וזה מבלה בחברת אוסף המפורסמים שלו, שאודותם הוא אוסף קטעי עיתונות. ערב אחד עולה בדעתו כי מה שחסר באוסף שלו אלה תעודות הלידה של המפורסמים. הוא נכנס בחשאי בלילה אל הלשכה דרך הדלת המחברת אותה לדירתו, דלת שבה נאסר עליו להשתמש, ומרגע זה ואילך הכל מתחיל להשתבש. כרטיס הרישום של האלמונית, שנצמד באופן מקרי אל זה של אחד המפורסמים, מוביל אותו ממעשה אסור אחד אל מעשה אסור אחר, אבל גם כשהוא יודע שהוא מסתבך סניור ז'וזה אינו מסוגל לוותר על אובססית החיפוש אחריה. האם הוא באמת רוצה למצוא אותה? כנראה לא. למרות שהוא יכול לפתוח ספר טלפונים ולנסות לאתר אותה דרכו, הוא מעדיף את החיפוש הארוך והמפותל, את האיסוף של פרט אחרי פרט. אולי בסופו של דבר אפילו לא ידבר איתה, אבל לראשונה בחייו הוא מרשה לעצמו הרפתקה, סיכון, מעורבות רגשית גם אם היא עם צלה של אשה. אין לו איש לחלוק אתו את מחשבותיו, אז הוא מנהל דיאלוגים עם עצמו, עם התקרה, עם הניירות, עם החשכה במבוכי הלשכה. "איך יחיה את חייו מכאן ואילך", הוא שואל את עצמו כשהוא מחליט שהגיע לסוף החיפוש, איך יחזור אל הבדידות נטולת הריגוש והמטרה.

סאראמאגו בסגנונו המפואר מספר על כל אלה ועל הרבה יותר, כשהוא שוזר שפע של פרטים, של התבוננויות קטנות ומפתיעות ושל אמירות משמעותיות הנחבאות בפיתולי משפטיו הארוכים. מרים טבעון תרגמה להפליא, כרגיל, והספר ראוי מאוד לקריאה ולקריאות חוזרות.

Todos os Nomes – José Saramago

הספריה החדשה

2002 (1997)

תרגום מפורטוגזית: מרים טבעון