עשרים ושבעה מסיפוריו של או. הנרי קובצו יחדיו בקובץ זה. כל הסיפורים ראו אור בקבצים אחרים ובתרגומים אחרים, חלקם מוכרים מאוד, כמו "מקץ עשרים שנה", אחרים מוכרים פחות (או למצער פחות מוכרים לי).
רבות נכתב על סיפוריו של או. הנרי. רבים מהם מצטיינים בסיומים מפתיעים שהופכים על פיהם את כל מה שהובן עד לשם; אי הבנות יוצרות סיטואציות משעשעות; חמלה ואהבת הבריות עד כדי נכונות להקרבה מרחפות עליהם; ביקורת חברתית בלתי סמויה מובעת בכמה מהם (בספר זה היא בולטת מאוד בסיפור "תקנת ג'ורג'יה"); מוסר השכל מובלע בחלקם, גם אם הסופר מתכחש לו; והם תמיד נעימים מאוד לקריאה.
מפתיע לגלות שאת כל מכלול יצירתו – שלוש-מאות שמונים ואחד סיפורים – כתב או. הנרי בתקופה של פחות מעשור, כשהוא מצליח לשמור על מקוריות ועל יחודיות, גם אם המוטיבים חוזרים. כך, לדוגמא, בקובץ זה נכלל הסיפור "קורבן האהבה", שבו שני בני זוג עובדים בסתר במכבסה כדי לתמוך זה בזה, באופן המזכיר את הסיפור המפורסם יותר, "מתנת חכמי הקדם" ועדיין זהו סיפור העומד לעצמו עם עלילה מובדלת.
מתוך סיפורי הקובץ הזה חיבבתי במיוחד את "המשורר והאיכר", שבו בן כפר שמגיע לעיר נחשד כעירוני מחופש, משום שהוא נראה כאיכר "אותנטי" מדי, כמעט מאולץ. כשהוא מתלבש בבגדים עירוניים ומנסה לסגל לעצמו את גינוני המקום, הכפריות שבו הופכת גלויה ובולטת, והוא מואשם בנסיון להיות מה שאינו. חיבבתי מאוד גם את "שומר האבירות", שמציג דמות נוגעת ללב של משרת המנסה למנוע מאדונו לגנוב כסף מהבנק שהוא מנהל. מסתבר בסופו של דבר, מבלי שהמשרת מודע לכך, שלא היתה כאן כוונת גניבה, והמשרת בעצם הצליח לשכנע את האדון להמנע מלהבריח מן הבנק בורבון שהחביא בו, ובעקיפין גרם לו לחדול משתיה.
הנה שתי דוגמיות למשפטים שמשכו את תשומת לבי. המשפט הראשון, מתוך "חדר מרוהט להשכיר" מתייחס לעובדה שסיפורים מצויים בכל מקום: "מכאן מסתבר שהבתים ברובע זה, המאכלסים דיירים באלפיהם, חייבים להכיל אלפי סיפורים – רובם משעממים, ללא ספק; אך מוזר יהיה הדבר אם לא נגלה רוח-רפאים או שניים בנתיבם של כל אותם אורחים-פורחים". השני הוא המשפט הפותח את הסיפור "הזהב שנצץ": "סיפור שמוסר-השכל מצורף אליו, כמוהו כעקיצתו של יתוש. הוא סתם מטרידך תחילה, ואחר כך מחדיר בך טיפה צורבת המרגיזה את מצפונך. אי לכך, הבה נגיש את מוסר-ההשכל תחילה וניפטר ממנו".
התרגום של הסיפורים התיישן מאוד, עד כדי כך שבאחד מהם מצאתי מילים שלא הצלחתי לפרש. אבל כשחיפשתי מידע על המתרגמים מצאתי את סיפור חייו המעניין של מירון אוריאל. לא הצלחתי למצוא פרטים על איריס ברוכוב.
מהנה ומומלץ.
לדורי
1963 (1904 – 1910)
תרגום מאנגלית: מירון אוריאל ואיריס ברוכוב
סקירות ספרים 