תגית: מפרשים

"סיפורי הופמן" הוא קובץ המאגד חמישה מסיפוריו של ארנסט תיאודור אמדאוס (את השם השלישי אימץ לעצמו בשל הערצתו למוצרט) הופמן, הסופר הגרמני בן המאה ה-18 וה-19. הופמן, כך למדתי בעקבות קריאת הסיפורים, היה מן הסופרים הבולטים בזרם הרומנטי בגרמניה.

הסיפורים בקובץ מתאפיינים באוירה פנטסטית, רווית מיסטיקה וכשפים. ב"איש החול" – גרסתו הקודרת של הופמן לדמות שיצר הנס כריסטיאן אנדרסן – נרדף נתנאל על ידי סיוט מילדותו בדמות הפרקליט קופליוס, ששנים אחר כך התגלגל לדמותו של קופליה, מוכר האסטרולבים ואיש השעונים, שגרם לו להתאהב בבובה ממוכנת. ב"היועץ קרספל" מאשים המספר את היועץ התמהוני בכליאת בתו ובגרימת מותה. ב"קדירת הזהב" מתאהב הסטודנט אנסלמוס בבתו המכשפת של סלמנדר עתיק יומין. אליס פרבום נמשך כאחוז קסם אל פלאיו הגנוזים של מכרה אפל ב"מכרות פאלון". המציאות והבדיה מתמזגות לבלי הפרד ב"דון ג'ובאני".

סיפוריו של הופמן מתעתעים. אפשר להסחף עם הפנטזיה וליהנות מן הויזואליות העשירה של העלילות, שכן הופמן עתיר הדמיון צובע את סיפוריו בגוונים זוהרים וקודרים, מתעכב על ריחות ועל תחושות פיזיות. אבל גם אם מניחים לפנטזיה להשתלט, אי אפשר שלא לקלוט את הריאליות המשתרגת לתוכה. "איש החול", כדוגמא, מעמיד זה מול זו את נתנאל, ההוזה המאמין באמונה שלמה בסיוטיו, ואת קלרה אהובתו, השומרת על ראש צלול ועל הגיון צרוף. מן הזוית הזו הסיפור נקרא באופן שונה, וכך פירשתי אותו לעצמי. נילי מירסקי, שתרגמה את הספר, הוסיפה אחרית דבר, ובה הציעה זוית נוספת, לפיה המציאות העל-טבעית היא האמיתית, וקלרה מייצגת קרתנות צרת-מוחין. בדומה ל"איש החול" גם הסיפורים האחרים בקובץ מציעים חוויה רב-משמעית שמפתה לקריאה חוזרת בהם. כדאי מאוד לקרוא את אחרית הדבר, הדנה לעומק בדואליות שאפיינה את הופמן ואת יצירתו.

למרות הפנטזיה, שאינה הסוגה המועדפת עלי, למרות תעתועי העלילות, ולמרות הקדרות המסויטת, הסיפורים קריאים מאוד וזורמים. הופמן מגניב פנימה הומור, נועץ סיכות בדמויות מנופחות, ותיאוריו תיאטרליים ושופעי רגש. לא בכדי הם שבים ונקראים מאתים שנה אחרי שנכתבו.

 

Erzählungen – E.T.A. Hoffmann

מפרשים

2017 (1814 – 1819)

תרגום מגרמנית: נילי מירסקי

 

האופרה "סיפורי הופמן" מאת המלחין ז'ק אופנבך מבוססת על שלושה מסיפוריו של הופמן, וביניהם "איש החול" ו"היועץ קרספל".

"הציפורים בחורש", שירה המתוק של הבובה הממוכנת מתוך האופרה "סיפורי הופמן", בקישור זה.

 

***הסקירה כוללת ספוילרים***

"פרנסואה העזובי" מתרחש בישוב קטן בצרפת במאה ה-19. פרנסואה, בן להורים בלתי ידועים, טופל מאז שנגמל על ידי אשה, שאמנם אימצה אותו במחשבה על התמיכה שיתמוך בה לכשיגדל, אך התיחסה אליו באהבת אם. משירדה מנכסיה, נאלצה להתגורר בשכירות בבית מט לנפול שהשכיר לה הטוחן. נפשה של מדלן, אשת הטוחן, נקשרה בנפשו של הילד, ולמרות קמצנותו של בעלה וקשי לבו, היא תמכה בעזובי, והתיחסה אליו כמו אל בנה שלה. הספר מסופר כאידיליה, ושתי הדמויות המרכזיות שבו הן טהורות ללא רבב. מבלי להכנס לפרטי העלילה אומר רק שלמרות קשיים ומעקשים בדרכם, השניים זוכים לגמול לו הם ראויים, אם כי הסיפור פוסע על סף גילוי עריות טורדני.

ז'ורז' סאנד היתה דמות יוצאת דופן בתקופתה, בזה למוסכמות, ודגלה בפמיניזם. היא הסתובבה במקומות שהיו סגורים בפני נשים, נהגה להתלבש בבגדי גברים, חיתה עם ילדיה בנפרד מבעלה, וניהלה את חייה באופן עצמאי. שמה נקשר בשמותיהם של מספר גברים, ביניהם המלחינים שופן וליסט. החברה שהיא מתארת בספר מתנהלת בעיקר ברוח התקופה, אך גם ברוח הסופרת. הישוב שמרני, המשפחה פטריארכלית, לאנשים שנולדו בשולי החברה נועדו חיי עוני ועבריינות (אלא אם התמזל מזלם כפי שארע לפרנסואה), הנשים כנועות או זדוניות ללא גווני ביניים, ובלי הגבר המושיע אין להן סיכוי להתמודד עם משברי החיים. יחד עם זאת זהו סיפור נוגע ללב ורגיש על כוחה של אהבה, ועל התקווה להחלץ מן הגורל שנגזר על מי שנולד למעמד נחשל. סיפור האהבה שבין האשה לגבר הצעיר ממנה משקף מן הסתם את רוחה של הסופרת, שבן זוגה בעת כתיבת הספר היה צעיר ממנה בארבע עשרה שנים.

הסיפור כולו מוצג בו זמנית בשני מישורים: במישור האחד מדובר בסיפור עממי מקומי, שסופר לסופרת ולידידה על ידי הקנבוסן (מגדל הקנבוס) ועל ידי המשרתת של הכומר. במישור השני זהו תרגיל בספרות, אתגר שהציב הידיד בפני הסופרת: כיצד יכולה האמנות, בלי להפסיק להיות אמנות לכל, לחדור אל נבכי תעלומת הפשטות הפרימיטיבית ולהעביר לשכל את הקסם שזורה הטבע. הסופרת מנסה לעמוד באתגר, ו"לתרגם" את הסיפור מן השפה העממית אל שפת האמנות, מבלי לאבד את פשטותו. נראה שהדבר עולה בידה.

הספר ראה אור לראשונה בהוצאת עם עובד ב-1993, וכעת רואה אור מחדש בסדרת מפרשים של המפעל לפרסום ספרות מופת.

Francois le Champi – George Sand

מרכז הספר והספריות – סדרת מפרשים

2016 (1850)

תרגום מצרפתית: יהושע קנז