ירושה של אובדן / קירן דסאי

ירושה של אובדן

אל קירן דסאי התוודעתי בספר "מהומה בגן הגויאבות", סיפור שנון על בחור הודי לא יוצלח עלוב, שמאס בשגרה הכושלת של חייו וטיפס על עץ מתוך כוונה להתבודד ולהתנתק, אך הפך לגורו מוקף מעריצים נלעגים. ציפיתי למשהו דומה ב"ירושה של אובדן", לסיפור קטן מלא הומור, ואולי משום כך התקשיתי תחילה להתחבר לספר, כי קטן הוא לא, ולמרות שיש בו הרבה הומור אי אפשר להגדיר אותו כהומוריסטי. בפרקים הראשונים קיבלתי את הרושם שהעלילה מתפזרת מדי – חלק ממנה מתרחש בארה"ב – ותחילה התרשמתי שמדובר בנסיון להקיף יותר מדי בספר אחד. אבל משעה שהצלחתי להכנס לעלילה, וכל חלקיה התחברו לשלמות אחת, התקשיתי להניח את הספר מהיד.

מדובר בסיפור פנורמי מרהיב מהקליבר של "איזון עדין" ו"שידוך הולם" (וזו, כמובן, מחמאה גדולה). הוא מתרחש בעיקר על גבול הודו-נפאל, ובמרכזו ההתקוממות הנפאלית בשנות ה-80 של המאה הקודמת. ההתקוממות הזו היא אמנם ציר העלילה בזמן הווה, אבל הספר מתפרש על פני תקופה ארוכה יותר, ומביא בפלאשבקים אירועים מחיי גיבוריו והורי-הוריהם, תוך שהוא עוסק בקשת רחבה של נושאים המעסיקים את ההודים – המעמדות החברתיים, התהליכים הפוליטיים, המפגש הטעון עם המערב ובעיקר עם אנגליה, הכלכלה הרעועה, ההגירה ההמונית בעיקר לארה"ב וקשיי המהגרים, יחסי גברים-נשים, ההתיחסות להודו כעולם שלישי, שחיתות השלטונות, ועוד. הגלובליות הרב-תרבותית נדונה בספר באספקטים שונים, והכתבה הזו מרחיבה בענין.

מכיוון שלא קראתי את המקור, אין לי כלים לשפוט את נאמנותו של התרגום, אבל נאמן או לא – הוא פשוט נהדר. השפה עשירה, תענוג של ממש.

The Inheritance of Loss – Kiran Desai

הוצאת עם עובד

2008

תרגום מאנגלית: מאיר בן-שלום