"מישהו קורא בשמי ונעלם" מסופר על ידי נורית גרץ על קו התפר בין ספר שסיימה לכתוב לספר המשך שאולי תכתוב. בשעת שחר, כבר לא לילה ועדיין לא בוקר, היא מניחה למחשבות לשוטט ולערב בין עבר להווה, בין חיים לפרוזה. למרות שהסיפור מסופר במעין זרם תודעה שעובר באופן אסוציאטיבי בין מספר נושאים, הוא מהודק היטב סביב שלושה צירים – משפחה, הורות וסוף. עוד רגע יגיע הנכד הפעוט, והמספרת תחדל להיות סופרת ופרופסור ותהפוך לדמות במשחק, אבל ברגע הבא תיזכר שהנכד הוא כבר אדם מבוגר, והמחשבה תנדוד אל אדיפוס, גיבור הספר שכתבה, והיא תתהה כיצד היה כאבא ביומיום של ילדיו. המוזיקה שבחר ג'וליאן בארנס תוביל למות כלבתה של בתה רונה, וגם למוות הלכאורה בלתי צפוי של אמה שנפטרה בהיותה בת יותר ממאה. וממוות ללידה של שלומציון, ומבית שוקק אנשים לחיים לבד. כל אלה מעורבים יחדיו, ויחד עם זאת סדורים ומתכנסים, ומתוארים בחיות רבה.
זהו נסיון ראשון שלי לחוות ספר באמצעות האזנה, נסיון שהצליח. אולי סייעה העובדה שמדובר בסיפור ולא בספר מלא, סך הכל עשרים ושבע דקות האזנה (כולל שיר מפי רונה קינן בסיום) שהתאימו בדיוק למשך הנסיעה לעבודה. אולי סייעה ההקראה הבהירה של הסופרת. לבטח סייעה העובדה שמדובר ביצירה של נורית גרץ, שאת ספריה האחרים הערכתי מאוד.
"מישהו קורא בשמי ונעלם" הוא אחד מסדרת סינגלים שעלו לאחרונה לאתר עברית בהקראתם של הסופרים.
עברית ספרים
2022
סקירות ספרים 