תגית: צלו של רוזנדורף

קורט רוזנדורף, מי שהיה כנר ראשי בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, ומייסדה של הרביעיה הקאמרית הקרויה על שמו, נפטר בקיץ 1973. במהלך השבעה מגיע לבית המשפחה הסופר אגון לוונטל, מי שהיה חברו הקרוב של המנוח בשנותיהם הראשונות בארץ, אי-אז בשנות השלושים. ארנון, בנו הבכור של רוזנדורף, שביקש מטעמים של מחקר היסטורי לשוחח עם לוונטל, עומד על זהותו רק לאחר שהוא עוזב, אבל צירוף מקרים יוצר ביניהם קשר זמן לא ארוך אחר-כך. ארנון, השוקד על עבודת דוקטורט המתייחסת לתקופה הנאצית, התוודע במהלך לימודיו להתכתבות בין איש ביון גרמני למי שארנון סבור שהוא לוונטל, והוא מבקש לרדת לסוד שמאחורי שחרורו של האחרון מדכאו. חקירותיו יובילו אותו לחשיפת סוד מחייו של אביו.

כפי שניתן להבין משמו של הספר, הוא מהווה מעין המשך ל"רביעית רוזנדורף". פרידמן, הציוני שבחבורה, נהרג לפני שנים. ליטובסקי ושטאובנפלד, שחיו בארץ במעין פסק זמן עד יעבור זעם, עזבו מכבר לטובת תזמורות זרות. לוונטל, שתכנן לכתוב ספר על חייו בארץ, ולתת לו את השם "יומן של גולה", חזר לגרמניה, ואכן פרסם ספר בשם זה. אבל למרות ההמשכיות הזו, מדובר בשני ספרים נפרדים, שנושאיהם שונים זה מזה. הגירה, גלות, מולדת ובית, הם נושאיו המרכזיים של הספר הראשון. ההתיחסות ההיסטורית לתקופה הנאצית, בעיקר לסבלם של היחידים, והצלקות שנושאים מי שחוו אותה, הן נושאי הספר הזה. הסופר מספק ב"צלו של רוזנדורף" מידע מספק להבנת הדמויות, כך שניתן לקרוא את הספר גם בלי הכרת ההיסטוריה שלהן שתוארה בקודמו.

למרות שארנון הוא לכאורה הדמות המרכזית בספר, גיבורו הראשי הוא לוונטל, אדם חמקמק, אפוף סוד, שלא תמיד אפשר לדעת איפה נגמרת מציאות חייו ומתחילה הבדיה הספרותית. בשנותיו בארץ נצמד כצל לרוזנדורף, כפי שמציינת בבוז קל אמו של ארנון, וגם כעת, כארבעים שנה מאוחר יותר, הוא ממשיך להיות מעורב בחיי משפחתו. כפי שב"רביעית רוזנדורף" העניק לו נתן שחם את תפקיד הצופה החיצוני שמסוגל לספק מבט-על, גם כאן שם בפיו את האמירות המשמעותיות ביותר בספר, ובראשן, "מאתים שנים נחוצות כדי להבין אלו חיים היו לנו בגרמניה בשנים הנוראות ההן. ואנחנו, כנראה, נמות קודם שנבין… ואילו אתם, האקדמאים, קוראים קצת מסמכים וקצת מאמרים, והופ! אתם מבינים! הכל אתם מבינים". בין אם ארנון יסכים עם קביעה זו, ובין אם לאו, בביקוריו בגרמניה ובחקירותיו יתוודע לפנים הרבות של הסבל, ולאופנים בהם ביקשו בני האדם למלט את עצמם ממנו.

הצל שבשם הספר מרמז, כאמור, לדבקות של לוונטל ברוזנדורף, אבל הוא מרחף גם מעל הדמויות האחרות הנגלות בהמשך, אלה שדמותו של רוזנדורף ויהדותו קבעו את גורלן בימי המלחמה והמשיכו לרחף מעליהן גם אחריה.

"צלו של רוזנדורף", כמו "רביעית רוזנדורף", הוא ספר ממוקד, מסופר בסבלנות פרט אחר פרט, מכנס אל העלילה, בנוסף לנושאים המרכזיים, גם את רוח התקופה, וכתוב בכשרון רב. מומלץ.

עם עובד

2001