כותרת משנה: אירופה בשלהי מלחמת העולם השניה
הספר "חמישה ימים שזעזעו את העולם" מתאר בפרוטרוט את ארועי הימים האחרונים של מלחמת העולם השניה בזירה האירופית, מ-28 באפריל עד 2 במאי (הפרק של היום האחרון זולג מעט קדימה עד לחתימה על הסכם הכניעה ב-8 במאי). הספר בנוי כפסיפס של ארועים ודמויות, ונע הלוך ושוב בין הציבורי לפרטי. מרבית גיבורי הסיפורים הפרטיים הם אנשים שהתפרסמו בתחומים שונים בשנים שאחר-כך, מה שמקנה לספר גוון מעט רכילותי, אבל זוהי מחשבה שעלתה אצלי רק אחרי סיום הקריאה. תוך כדי הקריאה התקשיתי להניח אותו מהיד, שכן הוא מיטיב להמחיש את הכאוס והטירוף של אותם ימים, ויוצר חוויה סוחפת.
הספר נפתח במותו של מוסוליני ובתלית גופתו, ומסתיים בחתימה על הסכם הכניעה. בין שני אלה הוא מנסה לתפוס את כל שארע באותה תקופה, הן במבט מהצד הגרמני, והן מנקודת מבטן של בעלות הברית. חלקים נרחבים מהספר מתארים את המלחמה מבית לבית בברלין ההרוסה, במטרה להכניע את אחרוני המתגוננים, ולהעניק לסטלין את הבשורה על הנפת הדגל הסובייטי על הרייכסטאג בתאריך סמלי, ה-1 במאי. נחישותם של הרוסים – לוחמים נועזים, אך גם מבצעי מעשי אונס המוניים ברוטלים – מתוארת לצד ההתגוננות הגרמנית, שנבעה בחלקה מפטריוטיות ובחלקה מיאוש ומחוסר ברירה, שכן עד הרגע האחרון חיסלו הנאצים את מי שניסה לחדול מלחימה. השפעת המראות הנוראים במחנות הריכוז על המשחררים מקבלת גם היא טיפול נרחב בספר: חוסר היכולת להאמין לסיפורים על הזוועות, בין השאר משום שאחרי מלחמת העולם הראשונה נפוצו שמועות זוועה על התנהלות הגרמנים, שמועות שברובן הופרכו, הזעם, שדחף מצד אחד להתמסרות לטיפול בקורבנות, ומצד שני הביא לתופעות של נקם, כולל הריגת שבויים אנשי סגל המחנות. גם הימים האחרונים בבונקר של היטלר מקבלים בספר כיסוי מפורט, ולאחר התאבדותו מתוארות תגובות הגרמנים, שנעו בין הקלה משום שמותו בישר את קץ המלחמה, לאובדן עשתונות עם היעלמותו של האיש שבמשך שנים הורה להם את דרכם. טירוף מערכות היה מנת חלקם של כל הצדדים, והסופר בוחר רוב הזמן בעמדת השופט ההוגן, מבין אך אינו מצדיק.
כאמור, לצד הארועים הציבוריים, הספר פורט את התקופה למקרים פרטיים, שמסייעים בהמחשת האוירה ובקירובה אל הקורא. כך אנו מתוודעים לילדה סופיה – שתהיה ידועה שנים אחר כך כסופיה לורן – הסובלת ממצוקה קשה בנפולי. בהולנד אנו פוגשים את אודרי הפברן המורעבת. אוטו פרנק התגלגל למחנה פליטים באודסה, יודע שאשתו אבדה לו, ומקווה למצוא את בנותיו כשישוב להולנד. ג'ון קנדי מסומן על ידי אביו השאפתן כמועמד לנשיאות, לאחר שאחיו הבכור נפל, והוא שוהה בקליפורניה בועידת האומות המאוחדות כעתונאי. רומן פולנסקי חי כילד רחוב בקראקוב, מוצא נחמה בפנס קסם. שמעון ויזנטל, על סף המוות, ממתין לאמריקאים במאוטהאוזן. אחותה וגיסה של מרלן דיטריך תוהים אם האמריקאים יחוסו עליהם בזכותה של מרלן, לאחר שבשנה האחרונה דאגו לרווחתם של השומרים בברגן-בלזן, היא כמנהלת קנטינה, הוא כמנהל קולנוע.
מי שמצוי בפרטי המלחמה, לא ימצא חידושים רבים בספר, וכמו שציינתי בתחילה הבחירה בסלבריטאים היא לא בהכרח הבחירה הטובה ביותר. למרות זאת, אני בהחלט ממליצה על הספר. כוחו בפסיפס מרובה הפרטים, ובחיות המרובה שבתיאוריו, כמו גם בשאלות מעוררות המחשבה העולות מתוך הארועים. קשה לדמיין את ההרס ואת האומללות, אבל הספר מצליח לקרב מקצת מהם אל הקורא.
בשורה התחתונה: ספר סוחף
Five Days That Shocked the World – Nicholas Best
כתר
2014 (2011)
תרגום מאנגלית: רוני אמיר
גנרל אלפרד יודל חותם על הסכם הכניעה
סקירות ספרים 