ארבעת גיבורי "מועדון הרצח של יום חמישי" – אליזבת, ג'ויס, איברהים ורון – מתמודדים בספר זה, השלישי בסדרה, עם תעלומת מותה של עיתונאית, שהיתה על סף חשיפת מקרה הונאה במע"מ. נספחים אליהם, כרגיל, צמד השוטרים דונה וכריס ובוגדן הבריון רך הלב. אל העלילה משתרבבים אנשי תקשורת – מגיש חדשות מקומי פופולרי, מאפרת ומגישת שעשועונים שהיא גם משפיענית רשת – איש עסקים עשיר, מלבין כספים ויקינגי, חוקר עם שאיפות ספרותיות, ועוד כמה ששכחתי מיד אחרי שסיימתי לקרוא, כי אין סיבה של ממש לזכור את הספר הזה. בעלילה צדדית משתלב בסיפור גם סוכן קג"ב לשעבר, שאחרי שהסיבוכים שנגרמים בגללו נפתרים הוא מצטרף למאמצים לפתור את תעלומת העיתונאית.
נהניתי מאוד לקרוא את "מועדון הרצח של יום חמישי". הדמויות שורטטו היטב, היו אנושיות מאוד, ה"גימיק" של גילן המתקדם (כל הארבעה מתגוררים בדיור מוגן) עבד יפה, היתה שנינות בדיאלוגים, היה הגיון בדרך לפתרון. רוב המאפיינים האלה, אגב, נשמרו גם בסרט, שהציג ליהוק מושלם, אם כי היה חלש יותר מבחינה סיפורית. לא קראתי את הספר השני בסדרה, אבל ספר אחר של אוסמן, "אנחנו מפענחים רציחות", שראה אור ארבע שנים אחרי המועדון, הצליח להיות משעשע למדי בלבד. ב"הקליע שהחטיא", שקדם לו, נעדר גם אלמנט השעשוע. הדמויות פלקטיות עד נלעגות, הסבירות של התנהלותן היא ברמה של סרט מצויר שבו הכל אפשרי, יותר מדי סיפורי משנה קטנים מנסים לשווא לעבות עלילה קלושה, וארבעת הגיבורים, שיכלו להיות מקסימים ומלאי חן, פשוט הולכים לאיבוד בתוכם. נדמה כאילו הסופר הקדיש את מירב מאמציו לתרשים הסתבכויות, ונטש כליל את הכיסוי הספרותי שלהן.
חבל.
The Bullet that Missed – Richard Osman
פן וידיעות ספרים
2026 (2022)
תרגום מאנגלית: רחל פן
סקירות ספרים 