טיילור לא תכננה להיות אם, אבל כשילדה כבת שלוש הושטה לעברה בעת שישבה במכוניתה, והאשה שמסרה אותה ביקשה "קחי אותה" והסתלקה, נקשרה נפשה בנפש הילדה והיא אימצה אותה. הילדה, שניתן לה השם טרטל, משום שכמו צב היא נצמדת ונאחזת בחוזקה, חוותה בבירור התעללות קשה, ועבר זמן ממושך עד שהחלה לדבר ולתת אמון. שלוש שנים אחר-כך השתיים הן בלתי נפרדות, אם ובת לכל דבר.
אלא שטיילור היא לבנה וטרטל צ'ירוקית. בהעדר הורים ביולוגים ידועים, טיילור קיבלה עצה רעה מעובדי הרווחה לפברק מסמכי הסכמה לאימוץ שעליהם חתומים שני אלמונים שהתחזו להורים. אבל גם אם היה מדובר בהורים הביולוגיים האמיתיים, האימוץ היה עדיין בלתי חוקי, שכן הסמכות לאשר אותו נתונה לאנשי השבט, סמכות שאושרה בפסק הדין צ'וקטאו נגד הוליפילד, ואלה לא היו מעורבים כלל בתהליך. כשטרטל וטיילור מופיעות בתכניתה של אופרה וינפרי אחרי שהצילו אדם ממוות, עורכת דין צ'ירוקית מתוודעת לסיפורן, ונחושה להחזיר את הילדה אל חיק השבט.
לעורכת הדין יש נימוקים חזקים שבשמם הוא מוכנה לצאת למאבק. השבט עבר פירוק מסיבי כשלפחות רבע מילדיו נשלחו לפנימיות, והופרדו ממשפחותיהם ומן המסורת. אחד משמונה ילדים נמסר לאימוץ, רובם ככולם למשפחות לא אינדיאניות. ילדים אינדיאנים שגדלו במשפחות לבנות, אוהבות ותומכות ככל שתהיינה, חוו בהתבגרותם משבר זהות קשה נוכח הגזענות שפגשו על כל צעד ושעל. עורכת הדין מבקשת להגן על הילדים ולמנוע את המשך התפוררותו של השבט. כן, המשפחה הקרובה של טרטל בגדה בה ונטשה אותה, אבל המשפחה הצ'ירוקית אינה מתקיימת כיחידה נפרדת, וטרטל היא בשר מבשרו של השבט.
גם לטיילור יש נימוקים חזקים שבגללם היא מסתלקת עם טרטל אל מקום בו היא מקווה שלא ימצאו אותן. היא אם טובה לטרטל, שקשורה אליה בכל נימי נפשה. הילדה חוותה טראומה קשה, וניתוק מהאם היחידה שהיא מכירה יטיל אותה אל טראומה נוספת.
טובת הילד או טובת השבט? ומהי טובת הילד? השאלות הללו עומדות במרכז הספר.
לצד שלוש הדמויות הללו, המסופרות ברגישות ובאמינות, מציגה הסופרת דמויות נוספות, המרחיבות את העלילה אל נושאים כמו זוגיות ואהבה, תרבות הצריכה, מסורת ומודרנה ועוד. בין השאר נמצא כאן את אליס, אמה של טיילור, שלא ידעה אושר בשתי מערכות זוגיות, והמסע שלה לעזור לבתה פתח בפניה אפשרויות חדשות; ג'אקס, בן זוגה של טיילור, מוזיקאי כושל למדי, שמאוהב בה עד עמקי נשמתו; קאש, גבר אינדיאני שאיבד את בתו האחת ומאוכזב מבחירותיה של השניה; ברבי, צעירה אמריקאית חסרת מצפון, שכל חייה סובבים סביב דמותה של הבובה; ואחרות. ברברה קינגסולבר נוטלת את הקורא לביקור בכמה פינות בארצות הברית ולהיכרות עם מנהגי הצ'ירוקים ועם אורחות חייהם, ויוצרת עלילה חומלת, מורכבת, ומאוד אנושית.
מומלץ בהחלט.
Pigs in Heaven – Barbara Kingsolver
ספרית מעריב
1995 (1993)
תרגום מאנגלית: תרצה גור-אריה
סקירות ספרים 