הדברן / מריו ורגס יוסה

d7a2d798d799d7a4d794_-_d794d793d791d7a8d79f1

מה אני מקווה למצוא בספר?
סיפור מעניין 
כתיבה איכותית 
נושאים למחשבה 
כובד ראש 
הומור 
חלון לעולמות לא מוכרים 
את כל אלה ועוד מצאתי ב"הדברן".

הנושא המרכזי בסיפור הוא המפגש בין הציביליזציה המערבית ותרבות אנשי השבטים באמזונס. ברור מי החזק מן השניים, למי יש את הכוח להשתלט על האחר. האם המערב מנסה לקרב את השבטים כדי להיטיב איתם? האם הוא מונע מסקרנות, מרצון להכיר, או מהדחף לכבוש ולהטמיע את המיעוט? האם ייטב לאנשי האמזונס אם יתנערו מתרבותם הנחשלת ויזכו בנוחות שיש בכוחה של הטכנולוגיה להעניק? האם ובמה עדיפה האמונה המונותאיסטית על ריבוי האלים?

בציר הסיפור עומד שאול מוראטס, יהודי פרואני, שכתם סגול מכסה את מחצית פניו (הוא מכנה את עצמו בהומור "מסכונת"), והמספר רואה בו דמות מופתית. שאול מייצג בסיפור את הגישה הטוענת שיש להניח לשבטים לנפשם, ולא "לזהם" אותם במגע עם תרבויות אחרות. את הגישה הנגדית מייצג המכון לבלשנות: אנשיו מביעים כבוד רב לאנשי השבטים, ועוסקים במסירות בלימוד אורחות חייהם, אך מטרתם הסופית היא העברת השבטים על דתם ועל אמונתם, תוך שינוי המנהגים שאותם הם טורחים לחקור וללמוד. כך, לדוגמא, אחד השבטים מורכב ממשפחות החיות כל אחת לנפשה, ומבלות את מרבית חייהן בנדודים (ההליכה, כך הם מאמינים, מונעת מן השמש לשקוע לנצח). תחת השפעת המכון הם מתקבצים בכפרים, ואף ממנים לעצמם מנהיגים, מוסד שאינו מוכר להם ואינם חשים בו צורך.

המספר הולך שבי אחר דמותם המסתורית של הדברנים, נוודים העוברים ממקום למקום, ומרתקים את אנשי השבט בסיפורים הנמשכים שעות. באמצעות הסיפורים הם מעבירים ידיעות, מספרים מנפלאות האל הטוב ומעלילות האל הרע, ומשתפים בנסיונות שעברו. אנשי השבט נמנעים מלספר לזרים על הדברנים, כמעט מכחישים את קיומם. מדוע? הפתרון בספר.

את הספר מספרים לסרוגין הסופר לקוראיו והדברן לקהל מאזיניו. השילוב בין שני הסגנונות מוסיף לספר חן רב.

למרות הנושא הרציני, לא חסרים בספר רגעים הומוריסטים. לדוגמא, הסופר מתאר את הנסיונות ליצור תכניות טלויזיה רציניות במדינת עולם שלישי, שבה בכל תחום שולטת האנרכיה. דוגמא נוספת, הדברן מספר למאזינים על היהודים ועל הנוצרים במונחים הלקוחים מעולמם – תיאור שיש בו חוכמה רבה, אך דרך ההצגה שלו שעשעה אותי.

מרשים אותי הגיוון בספריו של יוסה: "העיר והכלבים" האלים והמייאש אודות חייהם של ילדי שוליים בפנימיה צבאית, "פנטליאון ושירות המבקרות" ההומוריסטי, ו"הדברן" כבד הראש.

מומלץ.

El Hablador – Mario Vergas Liosa

הוצאת עם עובד

1990 (1987)

תרגום מספרדית: טל ניצן

2 תגובות בנושא “הדברן / מריו ורגס יוסה

  1. קראתי את הספר קצת אחרי שקראתי את ה-"דודה חוליה והכתבן" שלדעתי הוא הטוב מבין ספריו של יוסה. מצד אחד, אהבתי את העלילה ה-"מודרנית" של יוסה הסופר והקשר לשאול הדברן, אך מצד שני הפרקים של הדברן היו קשים למעקב כמו העיר והכלבים. החוויה שלי מהספר הייתה אישית מכיוון שביקרתי באמזונס שנה שעברה, וכעת בימי הקורונה הביקור הזה נראה רחוק ונוסטלגי וכל מה שנותר לי הוא רק לחלום את המקום דרך ספרים.

    אהבתי

    1. תודה על התגובה.
      הסופר לא עושה חיים קלים לקוראיו בסגנונו המורכב, אבל כמעט תמיד ה"מאמץ" משתלם.
      הלוואי שנוכל לבקר שוב בקרוב במחוזות סיפוריו 🙂

      אהבתי

כתוב תגובה ליאיר לבטל