הרץ ברגנר, אחיו של הסופר מלך ראוויטש ודודו של הצייר יוסל ברגנר (שצייר את כריכת הספר), היה סופר יידיש פורה, שזכה בפרסים על יצירותיו. כמו בני משפחה אחרים היגר אף הוא לאוסטרליה כשהאדמה החלה לבעור בפולין, ושם נפטר ב-1970. קובץ "סיפורי ווארשה" מכיל שמונה מהסיפורים הרבים שכתב, שבעה מהם מתרחשים בפולין והאחרון באוסטרליה.

שבעה הסיפורים הראשונים מתארים תמונות מחיי הקהילה, רובם ככולם מתרחשים ברגע של משבר. ב"פשיטת רגל" פולשים אנשים קשי-יום זועמים אל ביתו של אדם שהתמוטטות עסקיו פגעה בהם. בהרף-עין הופך אדם מכובד, נשוא פנים, למי שכל ארחי-פרחי יכול להשתלח בו ולעשות בביתו כבתוך שלו. "בנות" מתרחש באותו מקום כשנתיים אחר-כך, כשהאיש שלא התאושש נאלץ להפוך את ביתו לאכסניה, להניח לאשתו לפרנס אותו, ולראות כיצד בנותיו המתבגרות נדחפות על ידה להשתדך אל דיירים חולפים. "במרתף" מתאר את היחסים בין אב, בריון לשעבר, לבנו שהולך לדאבונו בדרכיו. גיבור "השידוך" הוא אלמן, שבניגוד לנטית לבו השתדך לאשה שניה, וכעת מוצא עצמו חולק את ביתו עם מישהי זרה לו. בעלת האכסניה ב"בית האכסניה" שוכלת את בנה, ולמרות שנדמה שהעולם התרוקן מסתבר שהחיים, בלית ברירה, ממשיכים. "הלץ מוולופקה" הוא הבדחן הקהילתי, אבל כשהוא לבדו הוא אדם מר נפש המקנא בחברו המצליח. "האב ובנו" עוקב אחר היחסים הפגומים בין בן, המתקשה לעזוב את הבית למרות גילו המבוגר, לאביו.

"סימטא בקארלטון", הסיפור היחיד שיוצא מגבולות ורשה, מתאר את חייהם של המהגרים בין שני עולמות. אם לשני בנים, אחד אסיר פוליטי בפולין והשני איש עסקים מצליח באוסטרליה, נענית להפצרות האחרון ומצטרפת אליו ואל משפחתו הזרה לה. למרות יחסים תקינים בינה ובינם, היא מוצאת עצמה עד מהרה גרה בדירת חדר בשכנות להורים מבוגרים אחרים, שהיגרו בעקבות צאצאיהם, ושִחזרו משהו מן השכונה הישנה בחדשה. על געגועיה לחבריה בורשה היא מצליחה להתגבר, אבל געגועיה אל בנה שנותר מאחור מכרסמים בה.

סיפוריו של הרץ ברגנר "מהודקים" מאוד. באמצעות פכים קטנים הוא לוכד הלכי רוח, תמצית של יחסים, דינמיקה של משפחה ושל קהילה. גם אם העלילות מתרחשות במרחק שנים ובתוך מערך ערכים שהשתנה עם הזמן, בני האדם, נפשותיהם ורגשותיהם, נותרו כשהיו, והסיפורים עדיין מלאי חיים וכובשי לב.

מומלץ בהחלט.

ווארשעווער דערציילונגען – הערץ בערגנער

ספרית תרמיל

1966

תרגום מיידיש: משה יונגמן