תגית: יאנוש קורצ'אק

רבות נכתב ונאמר על יאנוש קורצ'אק, הסופר והמחנך, שחיזק ועודד את ילדי בית היתומים שלו, ולא נטש אותם עד לרגע מותם. אחת מן הביוגרפיות נכתבה על ידי אמה של יואנה אולצ'אק-רוניקר ב-1949, וכעת הבת מפרסמת ביוגרפיה משלה. בין קורצ'אק למשפחתה של הכותבת התקיימו קשרי ידידות ועסקים – סבה וסבתה ניהלו הוצאה לאור שבה פורסמו ספריו, וכילדה היא פגשה בו מספר פעמים לפני המלחמה וגם בשנותיה הראשונות (יואנה אולצ'אק-רוניקר היתה בת 5 כשהמלחמה פרצה, וחייה ניצלו כשהסתתרה עם אמה ועם סבתה אצל מכרים פולנים).

כך בדיוק יש לכתוב ביוגרפיה: בצניעות, בדייקנות, בהרחבה מן היחיד אל הכלל ואל התקופה, בהסתמך על מסמכים ועל עדויות ולא על שמועות, מתוך כבוד לנושא ובלי לחפש סנסציות. למרות שקורצ'אק הרבה לכתוב, הן ספרות בדויה, הן מאמרים בתחומי עיסוקו, ואפילו סקיצה לביוגרפיה ביומן שניהל בגטו, פרטים ביוגרפים רבים חסרים. הכותבת לא מנסה להשלים מדמיונה, ולא מהססת להצהיר שאינה יודעת. כשמתאפשר לה להשלים מתיאורים מקבילים היא עושה זאת (לדוגמא, קורצ'אק לא השאיר עדות כתובה של מסעו הראשון לפלשתינה ב-1934. הכותבת מניחה שחוויותיו היו דומות לאלה של סבתה שעשתה את אותה דרך באותה אניה שנתיים אחר-כך, ומביאה קטעים מיומנה של הסבתא). כשהיא מרגישה שהיא דורכת במקום שקורצ'אק היה מעדיף לשמור פרטי, היא לא מחטטת (לדוגמא, שאלת פעילותו כבונה חופשי). היא לא מתפתה לנבור ביחסיו עם נשים, ומשאירה פתוחה את השאלה בדבר קשרים שאפשר להניח שהתפתחו מעבר לקשרי עיסוק. התיאורים שלה אינם לוקים בהערצה עיוורת, היא אינה מסתירה צדדים בלתי מחמיאים באופיו, אבל אינה מחפשת כותרות צהובות. לפעמים היא מרחמת עליו, לפעמים לא לגמרי מבינה אותו, לפעמים מתפעלת ממנו, אבל לאורך כל הספר היא אוביקטיבית ולא שיפוטית, ויחד עם זאת אכפתית ואמפטית.

מעבר לתיאור המרתק של דמותו של קורצ'אק, יש לציין לטובה את ההרחבה בתיאור התקופה והסביבה. למדתי מהספר דברים רבים שלא ידעתי קודם לכן על קורותיה של פולין בעיקר בשנות ה-20, והועשרתי בידע בתחומים נוספים, כמו תרבות, חינוך, פוליטיקה ועוד. כמו כן למדתי רבות על קורצ'אק האיש, מעבר לדמותו האייקונית המוכרת.

למרות שלא קראתי כמובן את המקור הפולני, אני מרגישה שהמתרגמת עשתה עבודה משובחת. הקריאה קולחת, לא ניכרים אילוצים תרגומיים, וחשתי מעין אינטימיות עם הסופרת. הופתעתי לראות שאת העטיפה עיצב אמרי זרטל המצוין: אני רגילה לעטיפות המרהיבות והססגוניות שלו, ומסתבר שכוחו יפה גם בעיצוב מאופק כראוי לספר.

Korczak. Proba Biografii – Joanna Olczak-Ronikier

הוצאת כנרת זמורה ביתן

2013 (2011)

תרגום מפולנית: מרים בורנשטיין

"המלך מתיא באי השומם" הוא ספר המשך לספר "המלך מתיא הראשון", ומי שמתעניין בפרטי קורותיו של מתיא אינו יכול לקרוא את השני במנותק מהראשון. לכשעצמי, מכיוון שהרעיונות עניינו אותי הרבה יותר מן העלילה, יכולתי להסתפק בקריאת תמצית הספר הראשון ברשת כדי לקבל מושג במה מדובר. אבל אם תרצו לרכוש את הספר לילדיכם, קחו בחשבון שסדר הקריאה מהותי.

אי אפשר לקרוא את הספר במנותק מאישיותו ומסיפור חייו של הסופר. יאנוש קורצ'אק, הפדגוג פורץ הדרך, שהיה מסור ליתומים שתחת חסותו עד מותם ומותו בטרבלינקה, נוכח בספר. לא נוכחות ביוגרפית, אלא נוכחות רעיונית ורוחנית, והדעות והמחשבות שהוא מייחס למתיא מקבלות משנה תוקף בשל הידיעה שהוא עצמו היה בבחינת נאה דורש ונאה מקיים.

בהיותו בן 10 התייתם מתיא מהוריו, והוכתר למלך. עד כמה התפקיד קשה הוא לומד במהרה על בשרו, ובפתיחת הספר השני הוא אסיר בידיהם של יריביו המלכים האחרים, שמחליטים להגלות אותו לאי שומם. בתקופת מלכותו ניסה מתיא לשפר את מצבם של הילדים במדינתו, בין השאר באמצעות שיפור החינוך ובאמצעות ניהול אוטונומי של חיי היומיום שלהם. מכיוון שכאמור לא קראתי את הספר הראשון, לא ברור לי איך הדברים השתבשו, אבל לא כולם היו מרוצים מתקנותיו, כולל נערים צעירים, והוא הסתבך במלחמות עקובות מדם עם המלכים הלבנים, השחורים והצהובים. תקופת שהותו של מתיא באי הבודד היא בעיני המעניינת ביותר בספר, שכן אז יש לו פנאי למחשבות, לחשבון נפש, לבחינת תפיסת עולמו. בכלל, מה שלדעתי שובה לב במיוחד בדמותו של מתיא זו העובדה שהוא טיפוס חושב. בתקופת הספר השני הוא כבן שלוש-עשרה, אך הוא מסוגל לשיקול דעת, להפקת לקחים, להתנהלות מחושבת. הוא אינו משקר, שומר על מוסר גבוה, מבקש להיטיב עם אחרים, ובכל זאת אינו מצטייר כטיפוס חסוד וצדקן. קורצ'אק מעניק לו את מבטו של המבוגר, כנראה משום האמונה החד-משמעית שלו שילד שווה בכל למבוגר, למעט נסיון חיים. אחד הספרים הכי אהובים עלי בילדותי היה "דז'ק הקטן" של קורצ'אק, וגם שם כיכב ילד דומה, מצפוני, מנסה תמיד לעשות את הדבר הנכון, ולא תמיד מצליח.

העלילה, יש להודות, מופרכת למדי, ופה ושם שטחית וסטראוטיפית. אבל ישלזכור שהספר מיועד לילדים, ובסך הכל הוא ספר הרפתקאות די מותח. כאמור, לקורא המבוגר הענין בספר הוא ברעיונות, לא בפרטי העלילה, ורעיונות מעוררי מחשבה יש בו למכביר. לפיכך גם ילדים וגם מבוגרים עשויים ליהנות ממנו.

משעשע לגלות בספר קטנים הומוריסטיים על גבול הציניות שיכלו בקלות להכתב היום ולהיות אקטואלים לגמרי. הנה שתי דוגמאות:

הדיונים באשר לגורלו של מתיא מתמשכים עוד ועוד, וזו הסיבה: "ההתיעצויות נערכו בערים שונות, משום שהמלכים היו גאוותנים ואמרו: "אם רוצים לקבל עצות שיבואו אלי, כדי שלא יווצר הרושם כאילו אני מבקש מהם טובות". וכל מלך גם רצה לטייל קצת. פעמיים התאספו בעירה על שפת הים, אחר כך התכנסו בעיר גדולה בהרים, אחר כך נסעו אל העיר שנחשבת לבירה הטובה ביותר בעולם, ולבסוף למקום הידוע באקלימו הנוח. לכל מלך התלוו שרים אחדים, לכל שר התלוו מזכירים אחדים, לכל מזכיר התלוו מזכירות אחדות…"

והנה הערה באשר לרדיפת כבוד: "המפקדה העליונה היא המקום שמתגוררים בו המפקדים העליונים והמלך. בימי שלום הם מתגוררים בארמונות, אך בימי מלחמה עליהם להתגורר בבקתה עלובה, וכדי להעניק לה חשיבות יתר מכנים אותה מפקדה, וליתר כבוד גם עליונה. טוב ויפה".

בשורה התחתונה: ספר הרפתקאות עם עומק רעיוני לילדים ולמבוגרים.

Król Maciuś na wyspie bezludnej – Janusz Korczak

הוצאת כתר

2012

תרגום מפולנית: אורי אורלב