תגית: רותירות

בגיל שישים רות מתאלמנת. לא היו סימנים מוקדמים, לא ניתן זמן להתכונן. בתוך רגע עברה מחיי נישואים יציבים ונוחים אל הסטטוס החדש. רות אינה לבד – בנותיה דואגות לה, סוכנת נדל"ן שבעלה העריך הופכת לחברה קרובה, יש לה קשר טוב עם אחותה, יש לה מקום עבודה שבו היא מוערכת. ובכל זאת היא לבד. לבד במציאות שבה היא צריכה להחליט, ללא שותף, החלטות גדולות כמו איפה לגור, האם להמשיך לעבוד, האם לבקש לעצמה זוגיות שניה, והחלטות יומיומיות קשות לא פחות כמו האם לנעול את הדלת בלילה, כמה להשקיע בבריאות ובטיפוח, את מי וכמה לשתף במה שעובר עליה.

העלילה, שבה לכאורה לא קורה הרבה, מתלווה אל רות בשנות האלמנות הראשונות. בכנות, בעיניים פקוחות אל המציאות, בלי להתייפייף וליפות, היא עוסקת בהזדקנות שהיא לעתים מאיימת, בקשרי משפחה שמשתנים בהתאם לנסיבות החדשות, בבחירות קטנות וגדולות. במרכז העלילה מצויה אשה אחת שמבקשת לגלות את מה שמתאים לה, לא להגרר אחרי מה שמתאים לאחרות, זוהרות ומרוצות ככל שתהיינה.

מסביב מנסים לשדך לה בן זוג לפרק ב', אבל להתחיל מהתחלה קשה. כשהיא שואלת את עצמה, הנשקפת אליה במראה, מה היא רוצה, היא עונה, "הייתי רוצה את מה שמגיעים אליו אחרי זוגיות של ארבעים שנה. אחרי הפסיכיות של ההתאהבות הסוערת, אחרי הזיעה והעבודה הקשה, אחרי החריקות והצרימות". ומכיוון שקפיצת דרך שכזו כנראה אינה אפשרית, היא מסכמת לעצמה, "אז את לא רוצה".

בחייה החדשים היא רוכשת חברה טובה, מבוגרת ממנה, בדיור מוגן, שאליו היא מחליטה בינתים לא לעבור. היא מתחברת גם עם אותה סוכנת נדל"ן, שהיא מעין הופכית לה – משקיעה בניתוחים פלסטיים ובטיפוח כדי לשמר חזות צעירה, ומייחלת בכל לבה לבן זוג. רות מוצאת באקראי, מכיוון שאינה מחפשת, אהבה יפה, שאינה מחזיקה מעמד, ואחריה, שוב באקראי, אהבה אחרת (שתיהן מוזכרות בעמודים הראשונים של הספר, ולפיכך אין כאן קלקלן). אין לה שאיפות לאהבה גדולה עתירת התרגשויות. "אני רוצה את הרגילות הזאת. את כל מה שמובן מאליו ונוח. את הבינוניות. וגם את הפאקים שכבר מכירים, את הכעסים, הטינות, הריבים", היא אומרת.

רות אינה אשה גדולה מהחיים, ואינה בהכרח מודל להזדהות, למרות שהיא מתחבבת מאוד. היא מייצגת את האפשרויות, את הזכות לבחור, את העצמיות. הבחירות שלה מתאימות לה, אולי לא לכל מי שתקרא את הספר, אבל מעניין ונוגע ללב לעקוב אחריה.

כמו בספרה הקודם שקראתי, "אמא וזהו", גם הפעם יעל משאלי כתבה ספר קריא מאוד, חשוף אך עדין, מעוגן עמוק במציאות, משמעותי ומומלץ.

כנרת זמורה

2026