קרנאקי, בלש וחוקר, הוא פרי רוחו של ויליאם הופ הודג'סון, סופר שהשפיע על יוצרי אימה ובלש שכתבו בשנים שאחרי מותו. תשעה סיפורי קרנאקי ראו אור בזה אחר זה בין השנים 1910 ו-1912, וקובצו לספר אחד תחת השם "קרנאקי בלש רפאים" שנה אחר כך. "החדר השורק" היה השלישי שבהם על פי סדר הופעתם.

קרנאקי אמנם מאמין בעל-טבעי, אבל אינו מכוון את חקירותיו דווקא לכיוון זה. הוא יודע שפתרון התעלומות שהוא נדרש לפצח עשוי להתגלות כמעשה אנושי, ופועל תחילה לברר את האפשרות הזו. בסיפור זה הוא נקרא לגלות מה עומד מאחורי שריקה אימתנית שמשמיע אחד החדרים בטירה אירית ישנה. הסיפור עוקב אחר דרך מחשבתו ואחר האופן הקפדני שבו הוא טורח לבדוק את כל האפשרויות, אנושיות וכאלה שאינן, עד שהוא חושף, כמובן, את פשר הענין, ומציע כיצד להתמודד עם הבעיה. 

למרות שמדובר בסיפור קצר, שני היבטים עיקריים מקבלים בו ביטוי מקיף ומדויק. האחד הוא אישיותו של קרנאקי, והשני הוא האימה המחלחלת עד לעצמותיהם של אלה שנאלצים להאזין לשריקה.

"נדמה היה שהקול ממלא את כל המסדרון עד שכבר הרגשתי כאילו האוויר כולו פעם תחת עוצמתו של איזה כוח אדיר ומופקר. זו הייתה תחושה של טומאה ממשית, כמו שאומרים, של מפלצתיות שהקיפה אותנו". 

ויליאם הופ הודג'סון נהרג ב-1918 בקרבות מלחמת העולם הראשונה. למרות פרסומו בחייו, יצירתו נשכחה אחרי מותו, וחזרה לתודעה רק כשני עשורים אחר כך. בעברית ראה אור סיפורו "הקול בלילה" בתרגומו של יוחאי ג'רפי בקובץ "אוסף סיפורי ים ונהר אחד". "החדר השורק" ראה גם הוא אור בעברית, לפני כשישה עשורים, בקובץ "הקברן המוזר" בתרגומו של נ. בעל גליל. הוצאת קתרזיס פותחת עם סיפור זה סדרה של תרגומי קראנקי. 

מומלץ לחובבי בלש ואימה.

The Whistling Room – William Hope Hodgson

קתרזיס

2025 (1910)

תרגום מאנגלית: דוד ישראל ארונשטם