"משפט פריס" הוא ספר דוקומנטרי-סיפורי, שעלילתו מתרחשת בפריס בין השנים 1863 ו-1874. רוס קינג, הסטוריון של האמנות, מתמקד בעשור משמעותי בתולדות הציור. ב-1863 הוצגה לראשונה תמונתו של מאנה, שכונה בזמנו "אבי האימפריוניזם", "ארוחת בוקר על הדשא", וב-1874 נערכה לראשונה תערוכה של הציירים המובילים בזרם זה.
קינג מציג זה מול זה שני ציירים גדולים השונים איש מרעהו לחלוטין. מצד אחד ארנסט מסוניה, צייר קלאסי, מדקדק בפרטים עד לרמת הורידים ברגליו של סוס ברקע תמונת קרב, משקיע שנים בכל ציור, ומתרכז בתמונות המספרות סיפור (לדוגמא "הקרב על פריס"). מצד שני אדואר מאנה, מורח צבע במריחות גסות, ומתרכז בתיאור התרשמויות רגעיות (ומכאן הכינוי "אימפרסיוניסט", שהומצא תחילה ככינוי גנאי ע"י עתונאי מבקר אמנות, ואומץ כשמו של הסגנון). מסוניה היה יקיר ה"סלון" הרשמי של פריס, היה הצייר המעוטר ביותר בדורו, וציוריו נמכרו במחיר מאות אלפי פרנקים. מאנה נאבק על הכרה בסגנונו, נדחה פעמים רבות ע"י ועדות השיפוט של ה"סלון", הוקע ע"י מבקרי האמנות, ולקח שנים עד שהצליח למכור ציורים במחיר שנחשב מכובד, קרי כמה אלפים בודדים של פרנקים.
הספר אינו מצטמצם לתחום הציור בלבד. הוא מתאר תהליכים פוליטיים וחברתיים באירופה, ובעיקר בצרפת, וניכר כי קינג ערך תחקיר מקיף ומרשים לקראת כתיבת הספר.
אני זוכרת את קינג לטובה מן הספר "מיכלאנג'לו ותקרת האפיפיור", ו"משפט פריס" בהחלט עומד באותם סטנדרטים גבוהים.
The Judgment of Paris: The Revolutionary Decade That Gave the World Impressionism – Ross King
הוצאת דביר
2010
תרגום מאנגלית: יותם פלדמן ונעמי כרמל
