תגית: ספרי ילדים ונוער

זהו ספר הרפתקאות לנוער, מן הסוג שפעם הייתי בולעת בשקיקה. יש בו מלכים ואבירים, פיראטים ועלמות ענוגות, הידרדרות לשפל העבדות וצמיחה לעמדות השלטון, קרבות ימיים, מלחמות חובקות עולם, חברות אמיצה ובוגדנות – כל מה שנדרש כדי להסעיר ולרגש. הטוב זוכה בכל, האהבה מנצחת – מה עוד אפשר לבקש? אפשר לבקש יותר עומק, יותר אפור בין השחור והלבן. "קפטן בלאד" מנסה לספק גם את זה, בלי להפוך לספר כבד ראש, והוא פה ושם מצליח.

העלילה בקצרה: פיטר בלאד, איש ים בעבר ורופא בהווה, נקרא לסייע לאדם שמרד במלך ונפצע בקרבות. בעוון מילוי חובתו הבסיסית כרופא הוא מואשם במרידה, ונדון להגליה מאנגליה לברבדוס, שם הוא הופך לעבד. בתבונתו הוא מצליח לברוח, ועמו כמה מחבריו, ומוצא שדרך החיים היחידה שנותרה פתוחה בפניו היא זו של פיראט (כאן הופעלה הספקנות המבוגרת שלי, ושאלה "האמנם זו הדרך היחידה?", אבל זהו, כאמור, ספר נוער, והקורא מתבקש להשתכנע מהגיונו של הסופר). חוכמתו והגינותו (שודד ים הגון? הספקנות שוב מרימה ראש) אינן נוטשות אותו גם בדרכו החדשה, הוא הופך לפיראט מצליח ומטיל אימה, ולאחר שלוש שנים הרפתקניות, שאינן נטולות חיבוטי נפש ויסורי מצפון, הוא עולה לגדולה בשרות המלך האנגלי החדש, ומתאחד עם אראבלה, אהובתו החמקמקה.

יחודו של הספר הוא בעיני בסגנונו של הסופר. הוא בוחר להתבטא בגוף ראשון יחיד, כשהוא מספר על דרך כתיבת הספר. הוא משתף את הקורא במחשבותיו על הגיבור ועל העלילה, ויוצר בכך תחושה כאילו מדובר בארועים שאכן קרו. הוא מתייחס למסופר בתערובת של חיבה והומור לגלגני, שניהם מדבקים, ובכך הוא די מנטרל שיפוטיות. אמנם מדובר בספר שטוף אלימות, אבל הקלילות לכאורה שיוצר הסגנון מאזנת אותה. התוצאה היא ספר נעים לקריאה, בעיקר לנוער.

מצאתי ענין ברקע ההיסטורי של הספר. אמנם הדמויות בדיוניות, אך הארועים ההיסטוריים בחלקם אכן קרו, וסיפור הרקע – הגלייתם עבריינים ומכירתם לעבדות בברבדוס – מדויק.

הספר החביב הזה היה ראוי לעריכה מוקפדת יותר מצד ההוצאה. הוא רצוף שגיאות איות רשלניות ("בעל עץ אחת", במקום "בעל עין אחת"), וגרוע מזה שגיאות כתיב מביכות (שימוש עקבי ב"מן" במקומות בהם יש להשתמש ב"מין"), שלא לדבר על שגיאות תחביר ועל שימוש שגוי בסימני פיסוק. חבל. אני לא יכולה לשפוט את התרגום, כי לא קראתי את המקור, אבל פה ושם יש בחירות תמוהות של ביטויים שלדעתי ניתן היה לבחור מוצלחים מהם.

הספר ראה אור ב-1922, ותורגם לעברית לראשונה ב-1953 ע"י יצחק סברדליק בהוצאת עידית תל אביב. הוא זכה להצלחה גדולה, ובעקבותיו כתב סבטיני שני ספרים נוספים סביב דמותו של בלאד.

בשורה התחתונה: ספר הרפתקאות מוצלח לנוער.

Captain Blood – Rafael Sabatini

אסטרולוג

2012 (1922)

תרגום מאנגלית: ליאורה כרמלי

"המלך מתיא באי השומם" הוא ספר המשך לספר "המלך מתיא הראשון", ומי שמתעניין בפרטי קורותיו של מתיא אינו יכול לקרוא את השני במנותק מהראשון. לכשעצמי, מכיוון שהרעיונות עניינו אותי הרבה יותר מן העלילה, יכולתי להסתפק בקריאת תמצית הספר הראשון ברשת כדי לקבל מושג במה מדובר. אבל אם תרצו לרכוש את הספר לילדיכם, קחו בחשבון שסדר הקריאה מהותי.

אי אפשר לקרוא את הספר במנותק מאישיותו ומסיפור חייו של הסופר. יאנוש קורצ'אק, הפדגוג פורץ הדרך, שהיה מסור ליתומים שתחת חסותו עד מותם ומותו בטרבלינקה, נוכח בספר. לא נוכחות ביוגרפית, אלא נוכחות רעיונית ורוחנית, והדעות והמחשבות שהוא מייחס למתיא מקבלות משנה תוקף בשל הידיעה שהוא עצמו היה בבחינת נאה דורש ונאה מקיים.

בהיותו בן 10 התייתם מתיא מהוריו, והוכתר למלך. עד כמה התפקיד קשה הוא לומד במהרה על בשרו, ובפתיחת הספר השני הוא אסיר בידיהם של יריביו המלכים האחרים, שמחליטים להגלות אותו לאי שומם. בתקופת מלכותו ניסה מתיא לשפר את מצבם של הילדים במדינתו, בין השאר באמצעות שיפור החינוך ובאמצעות ניהול אוטונומי של חיי היומיום שלהם. מכיוון שכאמור לא קראתי את הספר הראשון, לא ברור לי איך הדברים השתבשו, אבל לא כולם היו מרוצים מתקנותיו, כולל נערים צעירים, והוא הסתבך במלחמות עקובות מדם עם המלכים הלבנים, השחורים והצהובים. תקופת שהותו של מתיא באי הבודד היא בעיני המעניינת ביותר בספר, שכן אז יש לו פנאי למחשבות, לחשבון נפש, לבחינת תפיסת עולמו. בכלל, מה שלדעתי שובה לב במיוחד בדמותו של מתיא זו העובדה שהוא טיפוס חושב. בתקופת הספר השני הוא כבן שלוש-עשרה, אך הוא מסוגל לשיקול דעת, להפקת לקחים, להתנהלות מחושבת. הוא אינו משקר, שומר על מוסר גבוה, מבקש להיטיב עם אחרים, ובכל זאת אינו מצטייר כטיפוס חסוד וצדקן. קורצ'אק מעניק לו את מבטו של המבוגר, כנראה משום האמונה החד-משמעית שלו שילד שווה בכל למבוגר, למעט נסיון חיים. אחד הספרים הכי אהובים עלי בילדותי היה "דז'ק הקטן" של קורצ'אק, וגם שם כיכב ילד דומה, מצפוני, מנסה תמיד לעשות את הדבר הנכון, ולא תמיד מצליח.

העלילה, יש להודות, מופרכת למדי, ופה ושם שטחית וסטראוטיפית. אבל ישלזכור שהספר מיועד לילדים, ובסך הכל הוא ספר הרפתקאות די מותח. כאמור, לקורא המבוגר הענין בספר הוא ברעיונות, לא בפרטי העלילה, ורעיונות מעוררי מחשבה יש בו למכביר. לפיכך גם ילדים וגם מבוגרים עשויים ליהנות ממנו.

משעשע לגלות בספר קטנים הומוריסטיים על גבול הציניות שיכלו בקלות להכתב היום ולהיות אקטואלים לגמרי. הנה שתי דוגמאות:

הדיונים באשר לגורלו של מתיא מתמשכים עוד ועוד, וזו הסיבה: "ההתיעצויות נערכו בערים שונות, משום שהמלכים היו גאוותנים ואמרו: "אם רוצים לקבל עצות שיבואו אלי, כדי שלא יווצר הרושם כאילו אני מבקש מהם טובות". וכל מלך גם רצה לטייל קצת. פעמיים התאספו בעירה על שפת הים, אחר כך התכנסו בעיר גדולה בהרים, אחר כך נסעו אל העיר שנחשבת לבירה הטובה ביותר בעולם, ולבסוף למקום הידוע באקלימו הנוח. לכל מלך התלוו שרים אחדים, לכל שר התלוו מזכירים אחדים, לכל מזכיר התלוו מזכירות אחדות…"

והנה הערה באשר לרדיפת כבוד: "המפקדה העליונה היא המקום שמתגוררים בו המפקדים העליונים והמלך. בימי שלום הם מתגוררים בארמונות, אך בימי מלחמה עליהם להתגורר בבקתה עלובה, וכדי להעניק לה חשיבות יתר מכנים אותה מפקדה, וליתר כבוד גם עליונה. טוב ויפה".

בשורה התחתונה: ספר הרפתקאות עם עומק רעיוני לילדים ולמבוגרים.

Król Maciuś na wyspie bezludnej – Janusz Korczak

הוצאת כתר

2012

תרגום מפולנית: אורי אורלב