קפטן בארני אדאמס, לוחם בשורות הצבא האמריקאי בדרום מזרח אסיה, נקרא, אחרי שהחלים מפציעה, לשמש כסנגורו של לוטננט צ'רלי וינסטון, חייל אמריקאי שהורשע ברצח חייל בריטי. למעשה, אדאמס נדרש לספק מראית עין של הגנה. וינסטון אינו כופר באשמה, יש עדים לרצח, וברור שהוא עתיד להיות מוצא להורג, לא רק בשל היותו רוצח, אלא גם למען הרגעת המתיחות בין האמריקאים לבריטים. כדי למנוע כל לזות שפתיים עתידית, המשפט אמור להתנהל על פי כל הכללים, עם תביעה והגנה מוצקות.
וינסטון הוא בבירור חולה נפש, פרנואיד על פי הגדרת רופאו. אבל דוחות רפואיים על מצבו נדחים, והטענה הרשמית קובעת כי ביצע את הרצח בכוונה תחילה ואחרי תכנון מדוקדק, וכי הוא יודע להבדיל בין טוב לרע וכשיר להשפט.
איזו משמעות יש לעוד מוות אחד באוקינוס המוות של מלחמת העולם השניה? למה בכלל להגן על אדם שאוחז בדעות אנטישמיות קיצוניות והוא אכול שנאה? אדאמס, בניגוד לעמדת מפקדיו, רואה חשיבות ערכית ומוסרית בקיומו של משפט אמיתי. הוא אמנם מתעב את וינסטון, משום ש"לוטננט וינסטון היה האח הרוחני של מה שארצי נלחמת בו – בקרב חיים ומוות. בלוטננט וינסטון יש אותו הרכב דברים שהכניס את העולם לגיהנום – בורות, שחצנות, שנאה לכל מה שהוא אנושי, פחד מפני כל מה שהוא אנושי, תאווה לכוח ופחד מפני רדיפה", אבל לתיעוב הזה לא צריכה להיות השפעה כשבאים להחליט אם הוא זכאי למשפט הוגן ככל אדם. "כאן בבית משפט זה, ובזאת אני בטוח, יישפט לוטננט וינסטון מבלי להתחשב בשנאה אליו […] הוא יישפט לפי חוקיה של מערכת משפטים, שבני אדם לחמו והקריבו את נפשם למען השיגה".
הווארד פאסט מתאר את חקירותיו של אדאמס בתקופה הקצרה שהוקצתה לו להכנות, מרחיב בשאלות פסיכיאטריות רלוונטיות, ומלווה את מהלך המשפט עד הכרעת הדין. הוא מתבל ברומן קצרצר שמשתלב בחקירה, אך מרביתו של הספר היא דיון מעניין בשאלת האחריות המשפטית והסמכות הצבאית.
בסרט שנעשה על פי הספר, Man in the Middle, נוספו קישוטים הוליוודיים בדמות רומן ארוך יותר של אדאמס עם האחות שטיפלה בוינסטון, תאונה חשודה של עד מרכזי, והמרת האנטישמיות של וינסטון בעליונות לבנה ושנאת שחורים.
הווארד פאסט, שכתב על מגוון נושאים חברתיים, כתב בכשרון ספר ממוקד ומעורר מחשבה, ולכן מומלץ.
The Winston Affair – Howard Fast
אל"ף
1961 (1959)
תרגום מאנגלית: אדיר כהן
סקירות ספרים 