אודה ואתוודה כי אינני קוראת טבעית של פילוסופיה לסוגיה, והדאואיזם אינו יוצא מכלל זה. אולם מכיוון שהיה לי העונג לערוך לשונית את הספר, מצאתי עצמי קוראת אותו בעיון ובקפידה ומתוודעת לנושא שאולי לא הייתי מכירה ללא הזדמנות זו (ולא, "הטאו של פו" רחוק מלהוות היכרות הולמת).
מכיוון שכאמור פילוסופיה אינה התחום שלי, תיווכם של מביני דבר חיוני ומבורך בעיני. אורי קפלן, שתרגם את הספר מסינית קלאסית, הוסיף מבוא מאיר עיניים שעיסוקו במונח ה"צ'י" (או ה"קי" בלשונות אחרות). אם לפשט את המונח, מדובר בכוח החיים. ההתיחסות אליו לאורך הדורות התפתחה והתגוונה, והמבוא מתייחס להיבטים השונים של המונח החמקמק הזה. שמו המקורי של הספר הוא "ספר הצ'י", אבל מכיוון שהוא עוסק ברובו בהיבטים הכרוכים באויר, הוא נקרא בעברית "ספר הנשימה". צריך לזכור, עם זאת, כי הצִ'י "מצליח להיות בעת ובעונה אחת הן אוויר ערפילי והן מזג אנושי והן חלקיקים אלמנטריים והן אנרגיה קמאית והן כוח וחיוּניות", בדומה לאופן בו בשפות אחרות מתקיים קשר הדוק בין נשימה ונשמה.
הספר נכתב במאה השמינית לספירה על ידי כותב אלמוני, שנודע בכינוי "מסטר האַין הגדול". כך הוא פותח את דבריו:
"הגוף יונק מן הנשימה, הצורה יונקת אנרגיה. הנשימה נתמכת בגוף, האנרגיה נתמכת בצורה.
כשהנשימה שלמה הגוף שלם, כשהנשימה כלה הגוף גווע.
על כן – כל השומרים על חיוניותם מזקקים את גופם ומטפחים את נשימתם. כך הם מגנים על החיים.
מעולם לא היה אדם בעל גוף אך ללא נשימה, מעולם לא היתה צורה ללא אנרגיה.
הגוף והנשימה – הצורה והאנרגיה – תלויים זה בזה על מנת לצמוח. האין זה ברור כשמש?"
עיקרו של הספר הוא תירגולי נשימה יחד עם עצות תזונה. הכותב אינו מציע קיצורי דרך, אלא מבקש התמסרות ארוכת שנים. המטרה היא חיי אמת, חיים הרמוניים, בריאות הגוף והנפש, בלימת ההזדקנות, הארכת החיים ואפילו אלמוות.
תרגומו של הספר לעברית אינו מהווה בהכרח המלצה לתרגל על פיו. המתרגם אף מזהיר כי "כל ניסיון לתרגל על פיו הינו באחריות המשתמש בלבד". מכל מקום, הוא מספק לסקרנים ולמי שאינם מצויים בתחום הצצה אל המחשבה הדאואיסטית.
מעניין.
氣經 – 嵩山太無先生
פרפנצ'ה
2026 (המאה השמינית)
תרגום מסינית קלאסית: אורי קפלן
