לבינה המלאכותית צפויה להיות השפעה ניכרת על הרפואה, כמו על עיסוקים רבים אחרים. ד"ר אירית צ'ודנר, שעוסקת במחקר וביעוץ בתחומים של הטמעת טכנולוגיות, רפואה מרחוק, בריאות דיגיטלית ועוד, מתמקדת בספר זה ברפואה ראשונית* "כמקרה בוחן מרכזי להבנת המהפכה שהבינה המלאכותית עתידה לחולל במקצועות הרפואה".

מחציתו הראשונה של הספר עוסקת בהיסטוריה של מערכת הרפואה בישראל, ובתהליך שהוביל למעבר מ"רופא הכפר", זה שמכיר היכרות אינטימית את מטופליו, לרופא שהוא חלק ממנגנון גדול ושנתון ללחצים המונעים ממנו לפתח את אותם קשרים ישנים. בין השאר מתייחסת החוקרת לכניסתה של הטכנולוגיה אל הרפואה הראשונית, כשמצד אחד היא מקלה על מעקב מיטבי אחר ההיסטוריה הרפואית של כל מטופל, ומצד שני משעבדת את הרופאים לתיעוד ולביורוקרטיה. "רופא משפחה מתמודד עם כ־40 אינטראקציות פרונטליות עם מטופלים, מעל 20 אינטראקציות באמצעות פניות מקוונות כתובות במיילים ובאפליקציות שונות, וכ־9 שיחות טלפון ביום עבודה אחד". כשמוסיפים לכך את העובדה שמחצית ויותר מזמן האינטראקציה הפרונטלית מוקדשת לקריאה מן המסך או לכתיבת סיכום המפגש, לא ייפלא שהרופאים מתוסכלים ושהמטופלים מאבדים אמון.

הבינה המלאכותית, כך מאמינה ד"ר צ'ודנר, דווקא מספקת הזדמנות לשקם את חווית "רופא הכפר" בגרסה עכשווית, בין השאר בגלל שהיא יכולה לשחרר את הרופא מתפקיד ה"פקיד", יכולה לסייע במידה משמעותית עד מאוד בתהליך האבחון, וכתוצאה מכך לאפשר לרופא להתמקד בטיפול הוליסטי הנובע מהיכרות מקיפה ועמוקה עם המטופל, עם סביבתו ועם צרכיו.

"לא רק שרופא המשפחה של העתיד לא יהיה פחות חשוב, אלא שהוא יהיה קריטי למערכת, מועצם ומבוסס בתוכה. במקום להיות מנהל מידע, הוא יהיה מנתח מצבים מורכבים. במקום להיות ממלא טפסים, הוא יהיה בונה קשרים. במקום להיות חותמת גומי למומחים, הוא יהיה המנהיג הקליני שמתאם בין כל הטכנולוגיות ותחומי המומחיות ויוודא שהם משרתים את צרכיו הייחודיים של האדם".

כמי שנמצאת מן הצד המטופל ולא מן הצד המטפל, ההיבט הזה של האינטראקציה בין שני הצדדים מן הסתם עניין אותי ביותר. אבל הספר מיועד לרופאים, והוא דן לפיכך בהיבטים נוספים, ומעניינים, של עבודת הרופא הראשוני בתוך המנגנונים הגדולים ומחוצה להם. לא אכנס אליהם כאן. אזכיר רק את קריאתה של הכותבת אל הרופאים להיות מעורבים בכל ההתפתחויות הטכנולוגיות כדי לוודא שהן תואמות את מה שהם באמת צריכים, וכדי לעצב מחדש את תפקידם שלהם.

בשולי הדברים, בפרק האחרון הכותבת מייחסת מספר תכונות לדור Z, במטרה להדגים לרופאים לאיזה קהל יעד הם אמורים להתאים. לא אהבתי את ההכללות. חלקן, לדעתי, תלושות מן המציאות.

לא בשולי הדברים, עושה רושם שאף אחד לא טרח לערוך הגהה לספר. כמות החזרות המיותרות, וכמות שגיאות התחביר והכתיב, כולל שגיאה בוטה במונח רפואי, בלתי מתקבלת על הדעת, ואינה מכבדת את הנושא, את הכותבת ואת ההוצאה.

* רפואה ראשונית היא מונח רחב המתייחס לשירותי הבריאות הניתנים בקו הראשון של מערכת הבריאות. זהו המגע הראשוני של המטופל עם מערכת הבריאות, במרפאות שונות בקהילה (ולא בבתי חולים), הכולל שירותים כגון מניעה, אבחון ראשוני, טיפול במחלות נפוצות וניהול מחלות כרוניות. רפואת המשפחה היא התמחות ספציפית בתוך הרפואה הראשונית. רופאי משפחה מומחים מספקים טיפול כוללני ומתמשך למטופלים מכל הגילים, תוך התחשבות בהקשר המשפחתי והקהילתי. רפואה כללית מתייחסת לרופאים שעובדים ברפואה ראשונית ללא התמחות ספציפית ברפואת המשפחה

רסלינג

2026